במרחביה (כיום, נושא הארכיון את שמו).
היה מרצה בסמינר "השומר הצעיר" ב"גבעת חביבה''.
משבת 1956 היה חבר מועצת הארכיונים הממשלתיים.
כתב מאמרים ב"על המשמר", "הדים". "בשער" (הוצאת הקיבוץ הארצי), ב"דבר". לפעמים בחתימות: ש. ר.; של; שלמה רכב; שלמה ל. ערך את ספר "השומר הצעיר" - מתנועת נוער לקיבוץ הארצי (1963).
חיבר חוברות (בסטנסל): "מקורות לתולדות תנועת הפועלים הארצישראלית" (1958); הקיבוץ הארצי למדריכי נוער ב"גבעת חביבה" (1956); "מקירות לתולדות תנועת הפועלים הארצישראלית" (1950).
ערך את המדור "תנועת הפועלים היהודית ב"אנציקלופדיה למדעי החברה" - כרכים: א', בי, וכ"כ חיבר וכתב ערכים באנציקלופדיה וחתם בראשי תיבות: ש. ר. ביום י"ב סיון תשכ"ג (4.6.1963) נפטר בקיבוץ מזרע.
בעזבונו נשארו ערכים לכרך ג' (כנ"ל).
מבחר כתביו הוצאו ע"י "ספרית פועלים" (1966). כולל את הספר על תנועת השומר הצעיר ועוד.
חיבר חוברת "מפלגת ההתכתשות" (פ.ק.פ.מקי 1959. הוצאת מרכז מפ"ם).
חוברת "פרקי עיון לתוכגית השתלמות רעיון" (1953).
ערד כרך ג', כתבי ב. ברוכוב הנמצא כעת בדפוס (העורך הראשון השותף הוא החבר ל. לויטה, עין חרוד).
לזכרו הוצאה ע"י קיבוץ מזרע חוברת במלאות שנה למותו.
ישראל שווייצר
נולד בעיירה שטשקוטשין (פולין) בשנת תרע"א (27 בינואר 1911).
לאביו אברהם (תלמיד-חכם, שהסתופף במחיצתם של רבנים) ולאמו שרה בת קאפל קאפלעוויטש (ילידת פולין).
למד בחדר ובישיבת האדמו"ר מסטריקוב שבזגירז'.
בנעוריו עבר לסוסנוביץ (זגלמביה) והיה פעיל בתנועה הרביזיוניסטית, וביחוד בארגון הדתי שלה "ברית ישורון".
בעיר-מגוריו שימש כמזכיר הועד האנטי-היטלריסטי. ערך שבועון אידי "זאגלעמביער-שלעזישע וועלט" ונלחם מעל דפי עתונו באנטישמיות. בעד אחד ממאמריו הנועזים גגד פורעים פולניים נסגר העתון. נתבע על-ידי השלטונות הפולניים, אך זכה בו והעתון המשיך לצאת עד פרוץ מלחמת העולם השניה.
בשנת 1934 נשא לאשה את רחל בת יעקב-יצחק איצקאביטש (עסקן צבורי ופרנס הקהילה בשטשקוטשין).
בפרוץ המלחמה נמלט עם משפחתו לבריתהמועצות. עבד ביערות, בסובלו רעב ומחלות. בהיוודע לו על רציחת יהודים בפולין בידי הגרמנים, התנדב ב-1942 לצבא הפולני על-שם וואנדה ואשיל בסקה (סופרת רוסית גודעת), שהוקם לפי הסכם בין השלטונות הסובייטיים לבין ממשלת פולין, עלמנת לנקום את דם אחיו הנרצחים בתאי-הגאזים באושוויץ ובמקומות-טבח אחרים. נלחם בחזיתות ווארשה וברלין, וזכה לאותות-הצטיינות בעד אומץלבו.
לאחר המלחמה חזר לפולין והחל בייסוד הקהילות היהודיות .ומוסדות עזרה. עסק ב"בריחה" (עליה לארץ ישראל באורח בלתי-ליגאלי).
ב-1948 עלה לארץ ועסק לכתחילה במסחר, ובשנותיו האחרונות עבר ב"אורט" (מוסד לפיתוח השכלה מקצועית בין יהודים).
עסק בשדה העתונות האירית בארץ. בראשונה השתתף בעתון היומי "לעצטע גייעס" ולאחר-מכן בשבועון "יידישע צייטונג", בו היה עורך-משנה.
בשנים 1961-1962 ערד שבועון נאה "נייע ישראל צייטונג".
התחבב על קהל קוראיו בשל פיליטוניו העממיים "מערב שבת לערב שבת". כתב הנושאים אקטואליים וספרותיים, אף חיבר סיפורים בשמות בדויים.
במדור השבועי "פון אלטן קוואל", שהוא ניהל בעתוניו, בחתימת י. בן-אברהם , ליקט פנינים מהמעיין התורני העתיק ונתן פירושים לדברי-תורה, בהסתמכו על אימרות חז"ל, על מקורות המדרש והאגדה ועל גדולי התורה.
ב-1965 זכה באמריקה בפרס על שם "ד"ר לייב שטשעקאטש-ראזען ליטעראטור-פרעמיע", הנועד