כוחותיה ומירצה בעסקנותה הצבורית הברוכה, בכל שטחי העבודה הסוציאלית והצלת ילדים מהמיסיון.
נשואה למנחם אוסטרינסקי (פקיד הסוכנות היהודית לישראל).
צאצאיהם: מסדה אשת יצחק ספיר , עסקן צבורי (סוחר באורגואי): תחיה אשת יעקב בן שאול , (סטודנט באוניברסיטת ת"א למשפטים ופקיד בבנק לאומי לישראל).
אלכסנדר מנור (מנצ'ינסקי)
נולד בגרודנה (פולין) בכ"ו תשרי תרע"א (29.10.1910).
לאביו יהודה מנצ'ינסקי ולאמו אסתר בת ישעיהו לוטורינצ'יק. בשנת 1930 סיים את בית-הספר התיכון "תרבות" בגרודנה. באותה שנה פירסם את מאמריו הראשונים בשפת יידיש ובשפה הבינלאומית אספרנטו.
ב-1931 הופיע מאמרו הראשון בעברית.
בשגת 1933 השתתף כחבר-מערכת בעתון היומי ביידיש "דאס ווארט", שהופיע בווארשה (פולין) מטעם תנועת ארץ-ישראל העובדת, ופרסם בו מאמרים רבים. בשנה הנ"ל הופיע בווארשה ספרו הראשון בעברית: "הפאשיזם - מהותו הכלכלית והפוליטית". היה זה המחקר המקיף הראשון בעברית על מהות הפאשיזם.
בדצמבר 1933 עלה לארץ-ישראל.
היה בין כובשי העבודה העברית בנס-ציונה, שבפרדסיה עבדו ערבים.
היה חבר קיבוץ "במסילה" בנס-ציונה (391933).
בשנת 1934 נשא לאשה את שרה בת אריה הרשפינקל. בשנים 1943-1939 היה בין מייסדי ובוני המשק הקיבוצי: "מסילות" בביצות עמק בית-שאן.
בשנת 1944 ייסד את המחלקה להנחלת הלשון ולהשכלה במועצת פועלי תל-אביב וניהל אותה. באמצעות מחלקה זו נכנסו למעגל דוברי עברית ויודעי עברית עשרות אלפים אנשים, מהם אלפים רבים שלא ידעו צורת אות עברית.
בשנת 1952 סיים את הפאקולטה לכלכלה בבית הספר הגבוה למשפט וכלכלה בתל-אביב.
בשנים 1966-1957 ניהל את בית-הספר הגבוה לפועלים (אוניברסיטה עממית) בתל-אביב. נבחר כחבר הועד המרכזי של אגודת האקדמאים למדעי החברה ולמדעי הרוח בישראל ויו"ר הסניף בתלאביב והסביבה.
בשנת 1961 נבחר כחבר הועד המרכזי של "החברה לדימוגראפיה ולסטאטיסטיקה של היהודים", שעל יד הקונגרס העולמי למדעי היהדות.
פרסם מאות מאמרים. ערך ספרים וקבצים שונים. מכתביו יצאו עד כה 15 ספרים, שארבעה מהם תירגמו ליידיש, אנגלית, צרפתית וספרדית.
ספרו "ארבעים שנה להסתדרות", שתורגם ליידיש, ע"י חבר הכנסת משה ארם , הוגש כשי מיוחד לפעילי מגבית ההסתדרות בארצות-הברית, במלאות 40 שנה להסתדרות הכללית של העובדים בישראל.
בשנת 1965 בכנס השנתי של אגודת האקדמאים למדעי החברה ולמדעי הרוח בישראל, קבל את אות-ההוקרה של האגודה על עבודתו הספרותית במדעי החברה.
ספריו: הפאשיזם - מהותו הכלכלית והפוליטית" (הוצאת הקואופרטיב השומרי המרכזי, ווארשה, 1934), "הסוציאליזם ובעיית האדם" (הוצאת "עם עובד", תל-אביב, 1948, 242 עמ'), "אמרות ברל כצנלסון" (הוצאת מפלגת פועלי ארץ-ישראל, תל-אביב. 1959, 150 עמ'), "מהות ההסתדרות" (הוצאת איחוד הנוער החלוצי, תל-אביב, 1956, 302 עמ'), "קורות עיירה אחת" (תל-אביב, 1960, 128 עמ'), "הסוציאליזם הדימוקראטי" (הוצאת ההסתדרות הכללית של הנוער העובד והלומד, תלאביב, 1961, 108 עמ), "זלמן שזר ייחודו ויצירתו" (הוצאת אל"ף, תל-אביב, 1961, 192 עמ'), "יעקב לשצ'ינסקי - ההוגה והחוקר" (הוצאת הקונגרס היהודי העולמי, ירושלים, 1961, 234 עמ'), "אריה טרטקובר - הסוציולוג היהודי" (הוצאת ספרים ע"ש י. ל. פרץ, תל-אביב, 1962, 250 עמ'), "דיוקנו של רב-חובל עברי" (הוצאת אל"ף, תל-אביב, 1963, 180 עמ), "אמרות זלמן שזר" (הוצאת אל"ף, תלאביב, 1964), "אמרות לוי אשכול" (ת"א, תשכ"ו - 1965, 115 עמ'), "יצחק קנב - המתכנן הסוציאלי" (הוצאת "מקורות", תל-אביב, תשכ"ה, 1965).
בצרפתית ובספרדית: "השאלה הלאומית והסוציאליזם" (הוצאת איחוד הנוער החלוצי, תל-אביב, 1956, 90 עמ'), "הציונות הסוציאליסטית ומעצבי דמותה" (הוצאת איחוד הנוער החלוצי, תל-אביב,