1956, 20 עמ'), "האימפריאליזם" (הוצאת איחוד הנוער החלוצי, תל-אביב, 1957, 224 עמ').
באנגלית: "השאלה הלאומית והסוציאליזם" (הוצאת איחוד הבונים, תל-אביב, 1960).
ביידיש: "ארבעים שנה להסתדרות (מהות ההסתדרות" (הוצאת ספרים ע"ש י. ל. פרץ, תל-אביב, 1960, 270 עמ').
בבליוגראפיה זו הופיעה בספרים: א. זלמן שזר - ייחודו ויצירתו. ב. יעקב לשצ'ינסקי - ההוגה והחוקר. ג. אריה טרטקובר - הסוציולוג היהודי. ד. יצחק קנב - המתכנן הסוציאלי.
תרגומים מיידיש ל: "בצלאל שרמן - יהדות ארצות הברית" (הוצאת עם עובד, ת"א, תשט"ו 1955, 312 עמ').
תרגם מיידיש, גרמנית ואנגלית "יעקב לשצ'ינסקי - נדודי ישראל בדורות האחרונים" (הוצאת "אל"ף", תשכ"ה - 1965, 230 עמ').
עריכה: (ערך את הספרים והקבצים): "פרקים - ציונים ומקורות לבירור דרכה של תנועת הפועלים בארץ" (קובץ). (הוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1956, 275 עמ'), "עשור למבצעי צה"ל" (קובץ), (הוצאת יהושע צ'צ'יק, ת"א, 1958, 352 עמ'), "עלי תמר" (פרקי יומן - הוצאת "ידידים", ת"א, תשכ"ב - 1962, 205 עמ'), "מדע, ערכים ואידיאולוגיה" (קובץ), (הוצאת ארגון מסיימי האוניברסיטה העברית בירושלים ואגודת האקדמאים למדעי החברה והרוח בישראל, ת"א, תשכ"ה 1965).
צאצאיו: גיורא, אריאלה.
מרדכי חסון
אבי הרב הקדוש והמעונה רבנו חנוך חסון ז"ל (ראה כרך א', עמוד 322). מעסקני חברון ת"ו ומנהיגי עדת היהודים בה. חי על עסקו ומסחרו. מגזע רבנים מפורסמים ואנשי שם שמוצאם משלוניקי. מפאת אי ההבנה ששררה בינו ובין אחדים מחבריו הסתלק מלהשתתף בעניני הצבור ואח"כ ע"פ בקשת הראש"ל וראש רבני ירושלים וסגנו, חזר למלוי תפקידו. חתום על קול קורא מכוללות חברון בעניני הצדקות של עניי העיר מתאריך שנת תרנ"ה, יחד עם הרב אליהו מני (ראה כרך א', עמוד 41). וכן ע"ד הספקת המצות לנזקקים, יחד עם הרב חיים חזקיה מדיני מתוכן המכתב הבא אפשר להבין מה רבה היתה השפעתו על עדת יהודי חברון שבזמנו נחשבה לאחד מרכזי הישוב העברי בארץ. (החבצלת לשנת תרנ"ח, גליון 16, ועוד שם, החבצלת תרס"א, גליון 19 ראה כרך א' עמוד 373).
וזה תכן האגרת. א"ך לחדש תמוז ש' התרמ"ז. ידידנו מע' הגביר סי' מרדכי חסון נר"ו, ידיד עליון. אזן ששמעה כי מזה זמן אשר פרשת עצמך מלהיות נמנה בתוך הועד אשר לא כן היו דברינו שלא יוכל שום אחד למשוך עצמו מלהתעסק בצרכי צבור ולדאבון לבבינו עינינו הרואות כי אש המחלוקת הולך ובוער מיום אל יום ואין מכם לתווך השלום. אמרנו בדעתנו אולי בחזרתך על כנך מתעסק בקדשים כאשר היית מימי קדם יעלה בדעתך ובכחך לקרב הלבבות וגם תשגיח בעניני הכולל. וכבר שמענו מפיו של הרב המופלא כמוהר"א פינסו יצ"ו שהפציר בך להחזירך למקומך לכבוד ה' ,ולא קבלת. ובכן אנן מהכא לכבוד עיר אבות דחקנו ונכנסנו והננו גוזרים עליך בכח התורה הקדושה שתעלה, שחיובה עליך להשתדל בכל עניני הכולל לקרב התועלת ככל הבא מידיך בכל מאמצי כחך. תקותנו חזקה, כה תעשה לאהבת המקום שהנהו מקום אבותיך הקדושים ומי הוא זה אשר יסרב למאמרך בבקשתך האמת והיושר לעסוק עם הצבור לשם שמים, ונאמן הוא בעל הגמול לשלם על יתר, אורך ימים ושנות חיים ורוב עושר וכבוד והצלחה רבה והננו מצפים לתשובה יפשא"ק והיה זה שלום. מאיר רפאל פאניז'יל ס"ט (חכם באשי קודש שריף (ירושלים) וטיבאביב), יעקב שאול אלישר ס"ט, בא סי' יש''א ברכה. (מ. ד. גאון).
הרב נחמן עבו
נולד בצפת בשנת תרכ"ב (1862).
לאביו אברהם חיים עבו (נכד הרב שמואל עבו שהיה רב בצפת יותר מארבעים שנה. שימש כקונסול צרפת בטבריה וצפת), מצד אמו הוא נכד ר' חיים מזרחי. תלמיד הרב יעקב סקולי ונסמך להוראה ע"י רבני צפת.
עליו מסופר, כי השפעתו בצבור היתה רבה, ויצוין: "מה נהדר היה בעמדו על הבימה בימי שבת ומועד, ודורש לפני קהל ה' בבית הכנסת המיוחס להרב יצחק בנאה ז"ל.
נודע במדותיו ובתכונותיו האישיות חונן ונותן, ועושה צדקה בכל עת".
היה שליח כולל.
נפטר בהודו בשנת תרמ"ד (1884).
יעקב טהלר
נולד בשנת 1905 בטרנוב (בפולין).
לאביו הלל ולאמו שושנה. (אביו היה חסיד ותלמיד חכם מובהק, שהיה הוגה בתורה יום ולילה. גם לאחר חתונתו המשיך למוד בבית המדרש; זאת איפשרה לו אשתו שושנה, אמו של יעקב בקבלה על עצמה את עול כלכלת הבית, בניהול