המשיך אח"כ בהשתלמותו בבית המדרש למורים של המזרחי בירושלים, והוסמך להוראה בשנת תרצ"א (1931).
נתמנד. כמורה בביה"ס הדתי "תחכמוני" בחדרה. והיה מראשוני מוריו. שם עבד כשנתים ועבר לביה"ס הדתי "יבנה" בכפר סבא, שם כיהן כ-4 שנים, ומשם עבר לשמש כמורה בבי"ס דתי "מוריה" בת"א, ואח"כ עבר לשמש כמורה וכסגן מנהל בביה"ס הממלכתי-דתי בבני-ברק.
לבסוף נתמנה כמנהל ביה"ס ע"ש "יוסף קארו" ביפו שהיה מבוניו ומיסדיו. שם עבד עד יום פטיותו. כ"ח אב תשכ"ה (26.8.65).
היה אח פעיל בלשכת הבונים החדשים, "הכוכב" בת"א, והיה מבקר בקביעות ברוב הלשכות ומרצה בהם על נושאים שונים, בעיקר - דברי תורה.
חבר ב"הפועל המזרחי".
מורה ומדריך בחוגים שונים ומפיץ תורת ישראל ברבים.
היה תלמיד חכם מובהק, נואם בעל כשרון, חבר חביב למופת, אדם דגול וצנוע בכל הליכותיו.
בניו: חיים, עמוס.
מרדכי אלקיים
נולד בעזה (א"י), י"ח אייר תרע"א (16.5.1911).
לאביו נסים אלקיים (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו מזל בת שלמה שאול. קיבל חינוך בבית הספר אליאנס (כי"ח) ביפו, בבי"ס תיכון "גאולה" בת"א, ושנתיים למד משפט וכלכלה. קיבל קורסים ליעול בבאר שבע (1961), לעתונות ויחסי ציבור (1965-66).
בשנת 1932 היה ממיסדי הכפר "אבן-יהודה" והיה חבר ועד הכפר (1933-6). השתתף בפעולות השמירה על גאולת קרקעות עמק חפר.
כמפקד בהגהנ פקד באזור אבן-יהודה, נתניה והבטיח עלית הישובים שקמו בשנים 1932-39.
בשנת 1940 נשא לאשה את דבורה בת יעקב שפירא. כל השנים חבר ההגנה (משנת 1927). התגייס לנוטרות והיה מפקד ההגנה והנוטרים בגוש אבן יהודה (1936-45), וסגן מפקד נפת נתניה (1945), מפקד ההגנה בנפת גרשון בנגבה.
בשנת 1941 היה חבר עירית רמלה. ובשנת 1950 חבר עירית באר-שבע.
בשנת 1956 היה סגן מושל רצועת עזה במבצע סיני בדרגת רב סרן.
חבר ועד עובדי הסוכנות היהודית, חבר ועד אירגון חברי ההגנה בגוש עמק חפר ובנגב.
חבר חבל ימי לישראל.
חבר הנהלת ארגון הנוטרים בישראל.
מזכיר התאחדות העולים מהמזרח.
כתב בספר "הנוטר" כרך א' וכרך ב' ובספר תולדות ההגנה.
מנהל מרחב תל-אביב בסוכנות היהודית לא"י, מחלקת הקליטה.
צאצאיו: דן, אורי, גדעון, אורנה.
משה זאב גורביץ
נולד בירושלים, כ"ג תשרי תרפ"א (5.10.1920).
לאביו ישראל גורביץ (ראה כרך ששי, עמוד 2703) ולאמו אסתר בת אברהם שטיינברג (ילידת ירושלים. עסקנית בעבודה סוציאלית).
קיבל חינוך מסורתי, עברי וכללי. בשנות 1936-1947 עסק עם החלוצים בתעשית היהלומים. היה מנהל אדמיניסטרטיבי במשך שש שנים בבית החרושת ליהלומים "אלמז" בנתניה.
כל השנים חבר פעיל בהגגה.
במלחמת השחרור, היה קצין בצה"ל בכל תקופת השחרור, וקצין מלואים עד היום הזה.
בשנת 1950 נשא לאשה את שאולה בת משה הימלפרב (ראה כרך שביעי, עמוד 2891).