פרסם בהוצאת "ספרית פועלים" שני ספרים: "סוגיות הקיבוץ" ; "החנוך המשותף''.
פרסם מאמרים רבים ב"אפקים", ב"הדור", ב"השומר הצעיר" ובבטאונים חנוכיים אחרים.
פנטר במשמר העמק, כ"ז אדר תש"ד (26.3.60).
בנו: רן.
זאב קולה
נולד בגריצא (פלך ורשה) בשנת תרנ"ו (1896).
לאביו ר' אשר זעליג (מוהל ובעל תפילה שלא על-מנת לקבל פרס, מחשובי חסידי גור. ניספה בטרבלינקה ע"י הנאצים בשנת 1942) ולאמו רחל בת מאיר יאיר אונגר. קבל חנוך תורני בחדר ובית-המדרש.
בשנת תרע"ו (1916) היה ממיסדי התנועה הציונית והיה אחראי לפעולות הקרן הקיימת בעירו.
ארגן תהלוכה יהודית ראשונה בעירו לכבוד הצהרת בלפור.
בשנת תרפ"ג (1923) נשא לאשה את חיה בת החסיד הרבני ר' בעריש אינפלד (נין ונכד ל"נודע יהודה'').
בשנת תרפ"ד (1924) קבל את הסרטיפיקט הראשון בעירו כחלוץ העובר לפני מחנה, ועלה מיד לארץ, בהשאירו אחריו רעיה צעירה ותינוק בין חודש ימים.
עם עליתו, הצטרף למושב "כפר-אוריה" והיה בן שבעת המתיישבים שם, מקום בו היה אחראי לנשק המגן עד מאורעות תרפ"ט (1929).
לאחר שהכפר פונה ונשרף ע"י הפורעים, נשאר בודד בכפר. התחפש ברועה ערבי אסף את העדר והלך לחולדה, מקום שם השתתף בהגנת הנקודה. נשאר במקום עד לנפילת אפרים ציז'יק ז"ל.
עבר לירושלים והיה בין כובשי העבודה העברית בעיר.
בשנת תרצ"ב, עבר לתל-אביב והיה בין מקימי קואופרטיב "מדרכה".
כל השנים חבר ההגנה.
בשנת תרצ"ו, היה לפקיד בוועד הפועל של הפועל המזרחי.
בשנות מלחמת העולם הצטרף לארגון תורמי דם של מד"א ועבד בהתנדבות בבית-החולים "הדסה". עסק וטיפל בעולים בלתי ליגאליים, וביתו היה פתוח להם.
בין מייסדי ארגון עולי גריצא והיושב ראש הראשון של הארגון.
עסק במשלוח מזון וחבילות לאנשי גריצא ברוסיה ובמדינות.
בין מייסדי ארגון ותיקי תנועת הפועל המזרחי, וחבר הנהלתו במשך תקופה ממושכת.
עובד בועד הפועל של "הפועל המזרחי".
צאצאיו: דב (מפקח בעלית הנוער, אשתו רות לבית לנדאו, ספרנית בשגרירות צרפת); יהושע (פקיד בכיר בבנק. אשתו שושנה לבית מיכוביץ).
אהרן דוד ווייספיש
נולד בירושלים, כ' תשרי תרנ"ג (1893).
לאביו ר' אברהם מאיר ווייספיש (ממשפחות: רש"ל, ריבלין, שפירא ולוי, דור ששי בארץ) ולאמו בילה (בילהה) פייגה לבית לוי (מצאצאי הגר"א מוילנה ע"י משפחת הרב אליהו לנדאו . ראה כרך א', עמוד 116).
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "עץ-חיים", בבית היתומים דיסקין ובישיבת מאה שערים.
בשנת תרע"ד נשא לאשה את חנה פרידה בת ר' אברהם צבי מנדלזון (דור רביעי בארץ).
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס ושרת בצבא התורכי. עבר קורם קצינים בקושתא (161915). איבד את עינו שם והוחזר לארץ. בביתו מצאו מקלט רבים מפליטי ירושלים.