התיישב בתל-אביב ולמרות כל חבלי ההסתגלות שקבלם באהבה, משום שצריך היה להתפרנס מיגיע כפיו מחמת ענוונותו.
התמסר בארץ לפעולותיו בתנועת "המזרחי", והיה חבר פעיל במוסדות התנועה והן במוסדות צדקה שונים.
עד הקמת המפלגה הדתית הלאומית היה חבר המועצה של סניף המזרחי בתל-אביב, וחבר בועדות שונות.
אחרי הקמת המפד"ל נבחר להיות חבר הנהלת "המעמד הבינוני" שע"י המפלגה.
מכהן כחבר הנהלת בית הכנסת "לב תל-אביב" (כעת "קדושי אנטופול") והוא מהמשתתפים הקבועים בשיעור לתלמוד שע"י בית הכנסת. מתרים בהרבה מוסדות של תורה, צדקה וחסד בת"א ובירושלים.
משנת תשי"ז (1957) מכהן כשופט צבורי בעירית תל-אביב, ומשמש כיו"ר בין-הדין העירוני למס-עסקים.
אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר הגיעו משפחתו בכסלו תרנ"א והתישבה ביפו. על השמדתם של משפחתו הענפה. ובהם רבנים והידוע שביניהם, הוא הרב מרדכי זצ"ל "העלוי מאייביה" מישיבת קלצק שהיה באותה תקופה רב. ומו"צ בעיר סלונים. החל להתמסר בכל מרצו למען סייע בידי ניצולי השואה ואירגן בתל-אביב אירגון המאגד בתוכו את כל יוצאי איביה. יסד גמ"ח לתמיכת כל נצרך מבין אנשי העיר כוותיקים וכעולים חדשים.
צאצאיו: שבתאי ברוך, משה, אליעזר, אהובה אשת מנחם לבל.
שמואל בן-טובים
נולד בביאליסטוק (רוסיה), י"ג טבת תרמ"א (בסוף 1880).
לאביו ר' יצחק אייזיק בן-טובים (מראשוני המנהיגים של תנועת "חובבי-ציון" ברוסיה אשר נשלח מטעמה ע"י הרב שמואל מוהליבר לא"י כנציגה וכחבר הועד הפועל למען א"י) בן הרב "מטעם" ר' שלמה זלמן בנדט ונכדו של הגאון ר' שמואל "חסיד", מחבר קונטרס "תורת חסידים" מהעיר ראסיין (ראה כרך שני, עמוד 595) ולאמו שיינה-חיה בת ר' מרדכי דוידובסקי מביאליסטוק.
קיבל חינוך מסורתי בחדר.
אביו עלה לארץ בשגת תר"ן (1890) ואחריו עלתה משפחתו אחריו בכסלו תרנ"א והתישבה ביפו.
למד בישיבה הקטנה (ת"ת של הרב נפתלי הירץ הלוי, רבה האשכנזי הראשון של יפו. אח"כ המשיך ללמוד בתלמוד תורה שערי תורה בנוה שלום, שנבנה ע"י אביו, ר' משה בצלאל טודרסו ביץ (אביו של דוד תדהר) ועוד.
בשנת תרנ"ט (1899) עבר עם משפחתו לירושלים והמשיך את לימודיו בישיבה בירושלים, ובכוחות עצמו למד שפות זרות, ורכש ידיעות והשכלה כללית.
היה בר-אוריין ומשכיל ושלט בשפות עברית, צרפתית, גרמנית, אנגלית וערבית.
היה איש שיחה שנון, נעים הליכות ואוהב את הבריות.
בשנת 1900 נשא לאשה את רשה בת יהושע ברמן בירושלים (ראה כרך א', עמוד 147).
אחרי נשואיו נכנס לשותפות בעסקי הקמח ובטחנת הקמח של חותנו, והרחיב עסקיו גם בשטחים אחרים במסחר בירושלים דאז, ואח"כ, עם כיבוש הארץ ע"י הבריטים, בימי מלחמת העולם הראשונה, יסד את בית המסחר המודרני לרפואות בירושלים לפי המתכונת הבריטית. לימים, הרחיב