עסקו גם למצרים והיה נוסע תכופות לשם. אולם ביתו נשאר קבע בירושלים בשכונת "תלפיות" אשר הוא היה ממיסדיה ובוניה וחבר הועד שלה מיום הווסדה. בשנות השלושים הרחיב עסקיו גם בתל-אביב, בה יסד את הסוכנות הראשונה של החברה האיטלקית "פיאט" ובה חי עד סוף ימיו.
היה אח פעיל ותמך בבני-ברית בירושלים.
נפטר בתל-אביב, כ"ח סיון תש''י (13.6.1950).
צאצאיו: רחל אשת ה. ר. גרץ (מי שהיה שותפו של מאיר דיזנגוף בבעלות חברת האניוות מ. דיזנגוף ושו'); אריה בן-טובים (מהנדס כימאי, לשעבר, קונסול ישראל במוגטריאל - קנדה ובניויורק); אילה אשת סם זקס בטורונטו - קנדה (נשיא הכבוד של ההסתדרות הציונית בקנדה).
משה גינדי
נולד בניו-יורק, ט"ו בכסלו תרפ"ו (2.12.1925).
לאביו אליהו יעקב גינדי ולאמו רחל בת משה עטיה (תורמים ידועים למוסדות "ישראל").
השתלם ברפואה באוניברסיטת וויין - משיגן (ארצות הברית).
נשא לאשה את רנה בת אליהו טאויל (נשיאת "הדסה" בלוס-אנג'לוס).
ממיסדי "תלמוד תורה - שערי תפילה" בלוס אנג'ליס וחבר הנהלתו.
ביקר בארץ, תרם תרומות ראויות למוסדות שונים.
יזם יחד עם הוריו הקמת בית ספר למלאכה בראשון לציון. לילדים עזובים מעדות המזרח, בו ילמדו מלאכה.
במלחמת העצמאות עזר באוסף כספים ותרם סכומים ניכרים. עזר לנהל את עסקי האב בעירו.
עזר לרבים להסתדר בחיים.
היה אח בלשכת הבנאים החפשים בעירו.
נפטר בלוס-אנג'ליס (ארצות הברית), י"ד ניסן תשכ"ה (16.4.1965).
צאצאיו: רחל, אליהו, יעקב (ג'ק), לינדה.
אריה רפאלי (צנציפר)
נולד בשנת תר"ס (15.5.1900) בעיירה אוסביה (פלך וויטבסק) שברוסיה.
לאביו רפאל בן ברוך צנציפר ולאמו פייגה בת אברהם פישקין. ימי ילדותו עברו באחוזה קראסאווה, שם ניהל אביו משק חקלאי גדול.
למד ב"חדר", בבית-ספר עממי וריאלי. את למוריו סיים בהצטיינות בבית-הספר הריאלי בעיר ריביגסק (פלך יארוסלאבל). ב-1918 נתקבל באוניברסיטת מוסקבה (הפקולטה המדיצינית) ; אך נאלץ להפסיק השתלמותו בגלל המאורעות הפוליטיים, שהתרחשו אז ברוסיה לאחר המהפכה ב-1917.
ב-1919 גוייס לצבא האדום. בהשתחררו מהצבא, המשיך ללמוד במכללת מוסקבה, בפקולטה פיזיקהמתימטית. ב-1921 נכנס ל"מכון למדעי המזרח" (המחלקה הערבית), בו למד 4 שנים והשתלם במקצועות הכלכלה והפוליטיקה של המזרח הקרוב ובידיעת שפות אירופה.
משחר-נעוריו דבק ברעיון הציוני והצטרף לנוער הלאומי, ששקד על למודי היהדות, תולדות עם ישראל וספרותו. פעל בהסתדרות הנוער הציוני הלומד "החבר', באירגון הסטודנטים הכללי במוסקבה, באגודת הסטודנטים הציוניים "היהודי", באירגון "לאנדסמאנשאפט ארץ-ישראלי", במפלגת "צעיריציון" ("התאחדות").
ב-1922-1920 כיהן כמזכיר הלשכה המרכזית הבלתי-ליגאלית של ציוני רוסיה.
ב-1924, עם איחוד האגודות הציוניות "החבר", "הסתדרות" ו"קדמה" לאירגון אחד: "ההסתדרות המאוחדת של הנוער הציוני ברוסיה" (י. וו. או. ס. מ.)