חבר ההנהלה הארצית של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור.
מזכיר בנק לאומי לישראל בע"מ (מזכיר מוסמך).
מנהל משותף "אוצר התישבות היהודים בע"מ".
מזכיר חברות שונות המסונפות לבנק לאומי לישראל בע"מ.
כותב מאמרים שונים בעתונות הכללית.
היה קצין בדרגת קפטן בצבא הבריטי בשנות 1945-1940.
במלחמת השחרור היה קצין קשר של מטכ"ל לעתונות חוץ.
צאצאיו: דניאל דורון, נעמי אשת המהנדס אהרן מנור.
שמואל רבינוביץ
נולד בעיר הומל (רוסיה הלבנה). בשנת תרנ"ו (1896).
לאביו ר' יהודה-לייב בן יוסף רבינוביץ ולאמו צירה פייגה בת נתן הכהן כהנוביץ מפלך מוהילוב.
קיבל חינוך מסורתי בחדר.
עלה לארץ בשנת 1903 עם הוריו ואחיו: נתן. יהושע. יעקב ואחותו רחל (אח"כ אשת יעקב סמסו נוב), התאכסנו במלון הידוע בשם חיים-ברוך ביפו.
המשפחה התישבה בנוה-שלום והמשיך לקבל חינוך מסורתי-לאומי. למד בתלמוד-תורה "שערי תורה" בנוה שלום אצל המורים ר' שמואל חורגין ור' שלום שכנא. בין חבריו נמנו: דוד תדהר. יעקב חורגין. (כיום סופר דגול) דב וילנציק. יהודה חצרוני. ועוד. אח"כ למד בבית ספר עזרה יחד עם יוסף ספיר (כיום חבר הכנסת) עזרא דנין. יוסף גליקמן. ועוד.
בשנת 1909 נישאה אחותו רחל לבן מיסדי חדרה,יעקב סמסונוב (המוכתר דאז והאיש הדנמי והמסור לחדרה ולמולדת (ראה כרך א'. 342).
היה חבר "המכבי".
בשנת 1914 התעמן בלחץ השלטון התורכי להיות נתין תורכי.
בשנת 1918 היה משגיח על מטעי "אגודתנטעים" בפרדסי "חפצי-בה". לבקשת תנחום חנקין עבר לנהל את המשק של האחים חנקין.
בשנת 1920 התנדב להיות שוטר בזכרון-יעקב.
משנת 1920 היה חבר פעיל בארגון ההגנה. וסגן מפקד הג"א במרחב חדרה.
היה חבר במועצת קלוב התעופה ע"ש עמיחי הוניג בחדרה.
בי"ט כסלו תרפ"ה (16.12.1924). נשא לאשה את מרים בת פינחס כהן (מוהליבר) דור חמישי בא"י ילידת צפת.
ביום ט"ז אדר תש"ב (5.3.1942) בטכס חגיגי הכניס ספר תורה לבית הכנסת הגדול לזכר אמו צירה-פייגה רבינוביץ. מטעם המפלגה הליברלית נבחר נציג חבר למועצה הדתית בחדרה.
חבר ועד בסקציה להדרים בהתאחדות האכרים.
יו"ר ארגון בעלי-הבתים והשומרון.
נבחר למפקד "פסח" בחברת-קדישא מרחב חדרה.
צאצאיו: פינחס (טכנאי רדיו) ; יוסף (מורה, ואשתו יפה ממגדיאל. בניהם : יהודה ואורלי); שולמית (אחות) אשת פלטיאל כהן (דור שישי, יליד צפת. שהיה אחד מגיבורי מלחמת השיחרור בצפת. בנותיהם: עדה. פנינה). כולם אזרחי חדרה.
שמעון יואל יוסף בן-שמ"ן (מונזון)
נולד בירושלים, י"ז חשון תרס"ו (15.11.1905).
לאביו ר' משה מרדכי מונזון (שיסד ביחד עם אחיו ר' אברהם ליב מונזון את דפוס האבן הראשונה בירושלים "ליטוגרפיה מונזון", סבו ר' שמעון מונזון, היה משמש בקדש בבית הכנסת שבחורבת ר' יהודה החסיד וסוכן הדאר הראשון בארץ) ולאמו חיה בת אהרן לוין. קבל חנוך מסורתי בת"ת "עץ-חיים" ומאה שעירים בירושלים. בישיבת מאה שערים אצל ר' טוביה רוז והרה"ג ר' שמשון אהרן פולונסקי (הרב מטפליק), ובסמינר למורים "מזרחי" בירושלים.
בשנת תרצ"ב (1932) נשא לאשה את שרה בת חיים משה פיין (ממייסדי מתולה. ראה כרך ד', עמוד 1686).
היה מורה ומנהל בי"ס במתולה, במגדיאל, בת"א (בי"ס "בילו"), כפר-אתא, ת"א, חיפה.
היה בעל מוסד לילדים קשי חנוך בכפר אתא. סגן נשיא המועצה המקומית בכפר אתא ונשיא בפועל בשנים 1943-48.
כיום, מנהל בי''ס ממ"ד "עציון" בחיפה.