בהגיעו לגיל הצבא התיצב לשרות חובה בויסוקהמיסוי - עיירה קטנה, שאף בה הצליח לארגן את החיילים היהודים המוצבים בה, ובכל שבת ויום ראשון התאספו לשיחות על א"י ועל ציונות.
לאחר גמר שירותו בצבא חזר לעירו ועבד בפלוגת הכשרה עד שנת עלייתו לארץ.
בשנת 1937 עלה לארץ.
כשלושה וחצי שנים היה חבר בקיבוץ "גןשמואל", בו עבר את תקופת ההתאקלמות בעבודה חקלאית. ראשית דרכו היתה בעגלונות ואח"כ בחריש, קציר והגיע לבסוף לקבוצה מקצועית "הפרדס". עבד בקטיף, עידור וזיבול וכן גם בקבוצת אריזה.
בשנת 1942 נשא לאשה את עליזה בת דוד דוידוביץ.
בתור חבר ההגנה נשלח בתקופת "חומה ומגדל" לקורסים ולמחנות שנקראו בזמנו קיר המזרחי, והשתתף בהדיפת הפורעים הערביים בימי המאורעות.
בשנת 1940, מסיבות משפחתיות נאלץ לעזוב את הקיבוץ ונעשה לתושב העיר ת"א. עבד בתור מסגר ואח"כ במסחר.
מזכיר קופת גמ"ח וחבר פעיל במפא"י.
היה חבר בהגנה, שירת בפלוגת הצלה, בצה"ל והג"ה. צאצאיו: טובה, דוד.
אליהו יעקב גינדי
נולד בחלב (סוריה), א' סיון תר"ס (29.5.1900).
לאביו יעקב גינדי ולאמו מזל בת אהרן הררי. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בהיותו בן 3 הובא לא"י ולמד בחדר במשך שנה. אח"כ עברו לקהיר (מצרים).
בן 7 היה כשהחל לעבוד. בהיותו בן 15 נסע לארצות הברית (למד שם בשעורי ערב).
בהיותו בן 18 פתח בית חרושת בשותפות עם שותפים לעסקי מנופקטורה בניו-יורק.
נשא לאשה את רחל בת משה עטיה (אשת חיל, הפעילה בעסקיו ובעניני "קרן אליהו ורחל גינדי" התורמים ביד רחבה למוסדות שונים).
במשך השנים עבר לקליפורניה והצליח בעסקיו.
שם הוא ידוע כתורם למוסדות שונים ועוסק בצרכי צבור.
בשנת 1938 ביקר בארץ ובשנת 1950 קנה דירה קנה דירה בתל-אביב ומבלה בה בכל שנה כמה חדשים.
לפני כמה שנים קבלו מעירית ראשון לציון 60 דונם קרקע למטרת בנית בית ספר מקצועי ומרכז לחנוך ולתרבות, כולל מתקני ספורט. וכן העניקה העיריה 100 דונם ב"קרית גינדי" הנ"ל למטרת יצירת הכנסה לקרן האמורה לכסוי ההוצאות השוטפות של בית הספר, בהנהלת "אורט" בעיקר לילדים מעדות המזרח. לשם זה תרמו מהקרן גינדי מאתים אלף דולר להקמת הבנין שיכיל כמה מאות תלמידים. בית הספר נקרא על שם התורמים.
צאצאיו: מזל אשת אפרים הררי; יעקב; משה ז"ל (ראה את הערך שלו בכרך זה); פרידה אשת חיים גינדלוב. הקרן הנ"ל רכש השנה קרקע ע"י בנין "אונירסיטי אוף ג'ודאיזום" בלום אנג'ליס להקמת בנינים נוספים שיקראו על שם בנם משה ז"ל (ראה בכרך זה).
שלמה ציגל (ריצובר)
נולד בעיר שיפיטובסקה (צומת רכבות בפלך ווהלין באוקראינה הרוסית) בשנת תרכ"ג (1863).
לאביו ר' יוסי ריצובר (מלמד ש"ס ופוסקים לאברכי משי בני טובים דהתם) בנו של ר' שלמה, רבה של סודילקוב, בפלך ווהלין, שהורה בה למעלה מארבעים שנה. אף הוא בנו של אדם יקר-רוח, ר' יצחק, מן המקורבים לר' פנחס מקוביץ זצ"ל. כך עולה שושלת היוחסין של ר' שלמה עד לתקופת ראשית תנועת החסידות הבעש"טית. קיבל חינוך מסורתי.