חבר במוסדות צבור שונים, בקונסרבטוריון למוסיקה, בני-ברית, ובהנהלת "הפועל".
בשנת 1955 נכלל ברשימת מפא"י בבחירות למועצת העיריה בטבריה.
בשנת 1953 נתקבל לעבוד בפקידות ב"עמידר", עלה מהר בשלבי הסולם, מדרגת מזכיר מחוז הגליל התחתון לדרגת מנהל מחוז הגליל.
בשנות 1957-58 היה מנהל חברת "עמידר" באזור אשקלון (קרית-גת, שדרות), והיה אחראי על בניתם של שיכוני העולים.
ובשנת 1958 בטבריה והמחוז (קרית שמונה, חצור בית שאן). אחרי הקרע במפא"י הצטרף לרפ"י, פרש ממפא"י ועבר לרפ"י. בהצבעה חשאית שנערכה במזכירות רפ"י בטבריה, זכתה מועמדותו לראשות העיריה ב-11 קולות מתוך 13.
בסוף שנת 1965 נבחר לראש עירית טבריה.
בניו: מיכאל, יוסף, יעקב.
הרב מרדכי אליהו סלושץ
נולד במינסק (רוסיה הלבנה) בחשון תרע"ג (1912).
לאביו ר' צבי , חניך ישיבת סליבודקה וסוחר עורות). מצד אמו היה נצר לחסידי חב"ד לובאביטש) ולאמו חיינע בת מרדכי אליהו. בגיל רך נתייתם מאביו ואמו הקדישה את מיטב כוחותיה כדי לאפשר לו להמשיך את למודיו. התחנך בישיבתו המפורסמת של הרב יהושע ציובליטש זצ"ל מהורודנא, אשר בתקופה מסויימת נאלצה לרדת למחתרת על מנת להמשיך את לימוד התורה.
בגיל 17 התחיל להרביץ תורה ברבים בעיר מולדתו בבית הכנסת "מנורת המאור". בשל כך הסתבך עם השלטונות הסובייטיים שלא הרשו ללמוד תורה והוכרח לגלות. בתקופת נדודיו הגיע עד לקווקז שבגרוזיה, ובבל מקום התאמץ לפעול להרמת קרן הדת והרוח היהודית.
אחר תקופה קשה של תלאות וסבל הצליח להשיג רשיון עליה לארץ, אשר נשלח אישית ע"י הרב הראשי לא"י דאז הרב קוק זצ"ל, ולאחר תלאות וטלטולים עלה לא"י מאודיסה והגיע לחוף יפו באדר תרצ"ו (1936). משם עלה לירושלים ומיד נתקבל בישיבת הרב קוק "מרכז הרב" והיה לבחירי תלמידיה.
בשנת תרצ"ח (1938) נשא לאשה את אסתר בת ר' מאיר יוסף אברמוביץ (חותנם של האדמו"ר הרב יהודה ליב אשלג זצ"ל, מחבר פירוש הסולם" על הזהב ושל הרב יהודה צבי ברנדויין, האדמור אסטרטין.
לאחר נשואיו המשיך ללמוד בבית המדרש הגבוה להוראה "אוהל תורה" מיסודו של הרב הרצוג זצ"ל (הרב הראשי לא"י) ונסמך לרבנות ע"י גדולי התורה בירושלים.
התפרסם בכושר דיבור ובכח שיכנוע חזק, ובשל סגולותיו המיוחדות שהועידוהו להיות עסקן צבורי מעולה, בקשו גורמים שונים להתקרב אליו, אולם הוא העדיף להשאר מחוץ לכל מסגרת ציבורית כדי שיוכל להיות חפשי בדעותיו ולהתמסר בהרבצת תורה לרבים.
כוחות רבים הקדיש לאחד וללכד את ציבור הסוחרים והעובדים, במגמה להושיט עזרה הדדית חומרית ורוחנית. למטרה זו הקים את חברת "שעריתורה" שקיימה שעורי תורה קבועים וערכה אירועים חברתיים.
בשנת תשי"ד (1954) עזב את צפון העיר ועבר לגור בשכונת קטמון בדרום ירושלים. כאן נמנה בין ראשי מיסדיו של בית הכנסת "הראל", שהינו בית כנסת בעל אופי מיוחד המשמש את חוגי האינטלגנציה הגבוהה. במקום זה ישב על כס הרבנות עד לפטירתו.
פרסם מאמרים רבים בכתבי עת שונים בהלכה באגדה והשאיר כתבי יד רבים בהלכה, אגדה, חסידות וקבלה.
נפטר בירושלים, ב' חשון תשכ"ז (16.10.1966).
צאצאיו: צבי אברהם (ר"מ ומנהל ביה"ס "תורה ומקצוע" בבני-ברק), משה אהרן (רב בית הכנסת "הראל", ממלא מקום אביו), מאיר יוסף (תלמיד ישיבת סלובודקה בבני ברק), שמואל יצחק (מורה).
יוסף וייל
נולד במילבסקו (צ'כיה) י"א אדר ב' תר"ס (12.3.1900).
לאביו בדריק-שמחה (סוחר) ולאמו לאופולדה לבית פם. להוריו היו ארבעה ילדים. היות ובמילבסקו לא