הזחל"מים והוביל את הגדוד הנע דרך תמד ונחל עד שהצטרפו אל הגדוד שצנח בלב סיני. לקראת הכניסה למיצרי המיתלה הוטל עליו להוביל את טור הזחל"מים והוביל את הגדוד הנע דרך תמד ונחל ואחריות, שהעיד על ההערכה שרחש כלפיו מפקד הגדוד. בגאות נצחון נכנס בראש הטור למיצרים ושם בתוך סערת הקרב השיגו הכדור ביום כ"ז בחשון תשי"ז (1.11.56).
בשכונת מונטיפיורי היא שכונת מגוריו האחרונה הוקם מועדון נוער של עירית תל-אביב-יפו הנושא את שמו. שנה שנה בי"ד באדר נערכות תחרויות קליעה ע"ש אריק כספי מטעם מפקדת פיקוד הגדנ"ע.
ד"ר אברהם אליהו הרכבי
נולד בכ"ב במרחשון תקצ"ו (20.11.1835).
לאביו הרב יעקב הרכבי ולאמו דבורה לבית ווייסברם מהורודנה.
משפחת הרכבי היתה משפחה מיוחסת של רבנים, חכמים, סופרים, פרנסים [אבי-סבו, הגאון ר' גרשון (הראשון, הגדול), אבי כל בני הרכבי, היה דור שישי לר' מרדכי יפה "בעל הלבושים" ; תלמיד הגר"א. בסמוך לשנת תקע"ט (1819) עלה מנאואסידוק עם עליית "חזון ציון" של הפרושים לצפת, ושם הקים להם, מכספו, בית מדרש וישיבה. בנה בתים ונטע כרמים והיה מראשי הישוב (ראה ערכו בכרך חמישי, עמוד 2276 ובספר של הרב ד"ר צבי הרכבי "לחקר משפחות" בחלק משפחת הרכבי ובמונוגרפיה שלו על ראא"ה, ושם סומנה כל הספרות). שם המשפחה נגזר מהרכבת - הרכבי]. סבו היה ר' אלחנן הרכבי, גם הוא עלה לארץ ומנוחתו כבוד בהר הזיתים. אביו, הרבי יעקב, עלה לירושלים ושימש מ"ג שנים ר"מ בישיבת "עץ-חיים" (אהרן חיות, פנחס גרייבסקי מזכירים אותו, זה בספרו וזה באחד מקונטרסו). הסופר הירושלמי ר' יעקב גליס אוסף חומר להעלות את דמותו. הרב י. מ. חרל"פ סיפר כי למד עמו). אחריו עליו לא"י שני בניו (אחיו של ראא"ה): הרב גרשון-זלמן ור' יהושע-העשיל. דודיו-זקניו של ראא"ה הם: הגאון ר' אלכסנדר זיסקינד הרכבי, אב"ד נאווארידיק; ר' אליהו הרכבי , מחותנם של הרש"ש ועליאשבערג בווילנא; וכך היו קרוביו: דבורה (בת יוסף בצלאל) האם - המדפיסה; ר' משה-שלמה, גביר ופרנס גאווארידיק.
ראשית לימודיו היו מפי אחיו, ר' גרשון ז., שהיה, מורו ואלופו בתלמוד". מילדות התנכר בלב מבין ובכח זכרון אדיר. עד שנת תרי"ח (1858) למד בשיבת וולוזין, ויחד עם זה רכש לו ידיעה ברוסית, בצרפתית ובהשכלה כללית. בילדותו נתיתם מאמו. אביו עלה לא"י כשהוא, הבן ד"ר א. א. הרכבי בן ט"ו, ועמו אשתו השניה, שהיתה אח"כ שדרי"ת ("חנה די נאווארדקן. ראה עליה בספרה של איטה ילין "לצאצאי" ועוד).
אף בלמדו חמש שנים ב"בית המדרש לרבנים" (מטעם הממשלה ובטעם המשכילים) בווילנא, עם היותו מבחירי תלמידיו, לא יצא לתרבות רעה, כרוב בוגריו, כי ראה לעצמו במוסד אמצעי לקבלת "תעודת בגרות" בלבד, לשם המשך לימודיו האקדמאיים.
בתרכ"ג (1863) נכנס למכון המזרחני באוניברסיטה בפטרבורג.
כעבור ארבע שנים סיים שם בהצטיינות את לימודיו. בתרכ"ו הגיש את עבודת-המגיסטר שלו: "דברי הסופרים המושלמים על הסלאווים והרוסים" (במאותVII )X- [המחקר ברוסית נדפס בפטרבורג ב-1870. ב-1871 הופיעו שם, מילואים, 41 עמ'. למחקר זה ערך קיים עד היום. מוסד ממשלתי בפולין עמד - בתשי"ח - להוציא מחדש (בפולנית?) מקרוב. וראה עליו: ש. מנדלקין (המליץ 1868. 44.VIII].
ומיד נשלח על חשבון הממשלה להשתלמות, על מנת לשבת אח"כ כפרופיסור בקתדרה להיס טוריה של המזרח באוניברסיטה בפטרבורג. בברלין שמע את רדיגר ודימיחין, ובפריז את אופרט והשתלם בחקר תרבויות המזרח המצרית והאשורית-הבבלית. בשובו לפטרבורג נתמנה לפרופיסור , אלא שהמינוי בוטל בגין... יהדותו. [כך מפורש ב"דור ישרים" לאלחנן הרכבי , עמ' 23 לפי החומר האותנטי, שהומצא לו ע"י אא"ה בעצמו; וכן יעקב מארק ב"גדולים פון אונזער צייט", בפרק על אא"ה, מעמ' 384 ואילך; ש. ל. ציטרון, ב"משומדים", גורס, שחוואלסאן המשומד הכשיל את הפרופיסורה של הרכבי. הוא דחה בבוז את הרמז להשתמד ח"ו, בהיותו יהודי מאמין ושומר מצוות גאה].
בתרל"ב הוכתר בתואר דוקטור עבור הדיסרטציה "מקום שבתם הקדום של השמיים, היפתיים וחמיים" [נדפס ברוסית בסוף ה xVI-של המאסף