מאיר שמעון גשורי (ברוקנר)
(ראה כרך שני, עמוד 1208 וכרך ט"ו, עמוד 4799) בהוספה שנתפרסמה בכרך חמשה-עשר בעמודים 4802-4799 נפלה שגיאה המחבלת במסירת הדברים. בעמוד 4801, בטור השני, נשתרבבה שורה מיותרת, היא השורה ה-32, במקום שורה אחת שהושמטה. ולשם תקון הדבר בא כאן מחדש כל המשפט, כדלהלן: "ספר סוסנוביץ ואזור זגלמביה" (שיכיל למעלה מאלף עמודים גדולים, ובו תולדות עשרות ישובי היהודים באזור, מפרי-עטו של העורך, כמאתים עמודים. הספר בשני כרכים נמצא בדפוס: "ספר אוסטרובצה" (ספר-זכרון לקהילת-קודש אוסטרובצה) מאז הופעת הכרך הט"ו הופיעו מפרי-עטו: "ידיעות המכון הישראלי למוסיקה דתית" (כרך שביעי, תשכ"ו. 258 עמודים ובכרך שמיני - תשכ"ז 312 עמודים); "פרסומים על נושאי המוסיקה היהודית של מ. ש. גשורי" (רשימה ביבליוגרפית של השנים תרפ"ב-תשכ"ז, בהוצאת המכון הישראלי למוסיקה דתית, ירושלים תשכ"ז, 90 עמודים, שהיא הביליוגרפיה הראשונה על המוסיקה היהודית בעברית.
שמואל אליהו ווינברג
(ראה כרך י"ג, עמוד 4345) ב-11.8.66 נבחר לראש עירית בני-ברק. בחירתו נתאפשרה ע"י ועדת רבנים בעיר, אשר פסקה כי היא יכהן ראש עיריה מחצית הזמן עד לבחירות הבאות, ובמחצית השניה יוחלף במר שמעון סירוקה מאגודת ישראל, שהוא עתה סגן ראש העיריה.
נח יעקבסון
(ראה כרך י"ד, עמוד 4472) 1959 במקום שכתוב שנת 1954 על פטירת בנו בנימין אברהם בשנת 1954, צריך להיות בשנת 1948.
גאונה כהן
(ראה כרך ה', עמוד 2358, וכרך י"ב, עמוד 4120) הוציאה ספר, "כללי-כתיב לאותיות הדומות בהגוין (1963).
הספר הוא פרי נסיון עבודה בהוראות הכתיב במשך שש שנים.
מהספר ניתן להורות את הכתיב העברי בדרך ההגיון ולא בדרך הזכרון המכני.
השתדלה לפשט את הכללים, כדי לדעת מתי לכתוב: כ או ק, ט או ת, ב או ו' ח' או כ', א או ע.
כל הכללים עם ההדגמות של האותיות הדומות בהגוין מרוכזים יחד בסעיף אחד, כדי להבדילה מן האות המפוקפקת הנגדית.
רוב הכללים מבוססים על היסודות הדקדוקיים. לימוד הדקדוק מובע בספר זה בצורה תמציתית ביותר, כל הבנינים והגזרות בעמודה אחת.
הדגמות המלים הבודדות לכללים הנתונים כוללות את אוצר המלים שבמלון באותו ענין.
ההכתבות לכללים עשויות להרים את האתיקה בנוער המתבגר.
בתוספת ישנה דרך נסיון ללימוד שפתנו בהשוואה לשפות אחרות, ואיך לחסוך עמל בלימוד הנטיות.
ניסן כהן מלמד
(מילואים לערך שלו כרך ד' עמוד 1640) מראשית שנת תש"ח (1948) עד סוף תשט"ז (1965) היה מנהל בית-הספר היסודי עליה א' בתל-אביב. עד אותה שנה שימש מזכיר אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים) וחבר הנהלת אגוד וקומפוזיטורים בישראל.
בשנת תשי"ג (1953) הוציא לאור קובץ שלישי של "רנת" ובו 32 מלחניו וכן פורסמו משיריו ונעימותיו ומחזותיו ב"דבר לילדים" וב"איתנים לילדים". באותו פרק זמן חיבר "מסכת הבציר" שהוצגה על ידי חברת נוער בפרוזדור ירושלים, מטעם מחלקת ההסברה של הסוכנות היהודית לישראל.
על פי הזמנת ועד הקהילה הספרדית במכסיכו סיטי, נשלח לשם בראשית ספטמבר 1956 על ידי המחלקה לחנוך ולתרבות של הסוכנות היהודית לישראל, בשליחות חינוכית-תרבותית. שם מונה כמנהל העברי לגן הילדים, בית הספר היסודי, התיכון והגימנסיה של ביה"ס העברי הספרדי. וכן נתמנה כחזן וכקורא בתורה בבית-הכנסת הגדול של הספרדים על שם רבי יהודה הלוי, ומנהל המחלקה לחנוך ולתרבות של הסוכנות היהודית בלילי שבת וחגים, שמשכו אליהן קהל רב. פתח אולפנים לעברית לנוער ולמבוגרים - ולימד בהם לפי שיטה מיוחדת שחיבר למטרה זו. חיבר במיוחד מסכת "בת-מצוה" בטקסט ובמוסיקה, והיה מבצעה כמה פעמים בשנה לקבוצות בנות של הקהילה שהגיעו לגיל 12 שנה, נוסף על טכסי "בר-מצוה" שנערכו לעתים תכופות יותר. במכסיכו המשיך לחבר שירים עברים, מחזות ואופרות למען ילדי הגן, ביה"ס והגימנסיה, ואחת מהאופרות האלו