"מלחמת המכבים ביונים" יצאה לאור על ידי המחלקה לחנוך ולתרבות של הסוכנות היהודית לישראל והופצה בתפוצות. כן הוקלטו מיצירותיו פרקי חזנות ספרדים וושירים עברים - ישראליים בתקליט מיוחד מטעם חברת התקליטים "מוצרט" במכסיכו. כשש שנים פעל ועשה במכסיכו להחדרת שפתנו הלאומית ותרבותנו העברית בקרב ילדי ישראל, הנוער והמבוגרים, ובקיץ שנת 1962 חזר ארצה משליחותו החינוכית-לאומית ושב אל תפקידו לנהל שוב את בית-הספר היסודי עליה א' בתלאביב.
בינואר 1963 כעבור חדשים ספורים בלבד, נשלח שוב על ידי המחלקה לחנוך ולתרבות של הסוכנות, לפי הזמנת הועד המנהל של בתי הספר "כורש" בפרס, - לטהראן, שם שימש לנציג הסוכנות ויועץ חינוכי לבתי הספר "כורש".
בטהראן כיהן כמנהל העברי של בתי הספר "כורש" של הקהילה היהודית - הכוללים רשת של "גן-ילדים, בית ספר לבנים, תיכון וגימגסיה לבנים, בי"ס יסודי לבנות, תיכון וגמגסיה לבנות, שבעבורם חיבר תכנית מיוחדת למקצועות העבריים. גם בטהראן הקים והדריך מקהלת תלמידות ותלמידים שהופיעה בחגיגות של בתי הספר "כורש" ובמועדוני הנוער הציוני ע"ש "כורש כביר" ובחגיגות של הקהלה בהנהלתו, ובחגיגות עם שערכה הקהילה היהודית בקיץ תשכ"ה ובמסגרת חגיגות המדינה הפרסית, למלאת עשרים וחמש שנה לעלית המלך הפרסי על כסא מלכותו.
כנציג הברית העברית העולמית, היה המפקח על האולפנים לעברית, לנוער ולמבוגרים שליד מועדוני הנוער הציוני. כמו כן הורה בעצמו עברית בערבים באולפנים ללימוד השפה העברית.
הירצה על נושאים יהודיים תנכיים, היטוריים שונים וניהל שירה בצבור בסמנריונים של הנוער הציוני במועדונים בטהראן, בשיראז ובאיספהאן. שימש כחזן ראשי וכקורא בתורה בבית הכנסת המרכזי של יהויד טהראן, ועבר לפני התיבה בתפילות חגיגיות של יום עצמאות ישראל, יום הולדת המלך הפרסי ועוד.
בקיץ תשכ"ו (1966) לאחר עשר שנות שליחות לאומית-חינוכית שב לארץ וחזר לתפקידיו החינוכיים, התרבותיים ווהמוסיקליים, כמו לפני צאתו לשליחויות. מיד עם שובו נתמנה למנהל בית-הספר הממלכתי "אחד העם" ברמת-גן הוזמן שוב להורות במורשה למחנכים למוסיקה בתל-אביב את טעמי המקרא נוסח יהודי ספרד ומקאמת המזרחיים. כן הוזמן שוב ללמד שירים לגננות ולמורים, בכנסים. ובחוגים שונים. וכן ללמד "מבטא עברי נכון" בקורס להשתלמות מורים וגננות מוסמכים - מטעם הועדה המשותפת המרכזית של משרד החינוך והתרבות ומרכז הסתדרות המורים.
בימים הנוראים תשכ"ז ובמועדי תשרי תשכ"ז כיהן כחזן בבית הכנסת הגדול של הספרדים ''אהל מועד" בתל-אביב.
מחיבוריו בכתב-יד המוכנים לדפוס נמצאים אתו: א) טעמי המקרא הספרדיים ; ב) המקאמאת - יסודות המוסיקה המזרחית; ג) פרקי חזנות ספרדית; ד) מאוח אחדות של שירים ונעימות לגן ילדים, לבתיספר ולעם ; ה) שירים ופזמונים מתוך הפולקלור המזרחי.
שמעון לוין
(ראה כרך שני, עמוד 664) נשא לאשה בשנת 1921 את יהודית רובין מאודיסה.
צאצאיו: נחמן (חימאי.), אריה (נהרג בתאוגת דרכים קטלנית ביוני 1946. היה בוגר ביה"ס הימי בחיפה), שושנה אשת המהנדס נתן נוביק .
איתמר ליף (ליפשיץ)
(מילואים לכרך ט', עמוד 3401) בשנים 1961-1957 למד משפטים באוניברסיטה בתל-אביב (השלוחה של מכללת ירושלים) וסיים למודיו בתואר ל.ל.ב.
בשנת 1958 סייר והשתלם בספריות של מוסדות השכלה גבוהה באנגליה ובגרמניה.
בשנת 1959 השתלם, כמוסמך למקצוע הספרנות באוניברסיטת לונדון, בספרית אוכספורד-בו דליאנה (על שמו של המלומד סר תומאס בודלי), שהיא אחת מן הספריות הגדולות בעולם והשגיח בחשיבותה באנגליה לאחר ספרית המוזיאון הבריטי.
ב-1962 קיבל דיפלומה כעורך-דין ונמנה עם חברי לשכת עורכי-הדין בישראל.
ב-1964-1963 השתלם לפי מילגה (סטיפנדיה) של ממשלת ארצות-הברית בספריות באמריקה (השתלמות מיוחדת בתיכנון ספריות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי).
ב-1965 ביקר בספריות מדעיות ואוניברסיטאיות באנגליה ובאמריקה.
(מ. ה.)
אברהם שמואל ספרא
(ראה כרך י"ג, עמוד 4250) שם אשתו הראשונה : חנה בת ר' אלכסנדר זיסקינד סג''ל . השאירה רק בן אחד: אלכסנדר זיסקינד נחמן. בין יתר צאצאיו: חיה .