שגורשו ממולדתם, ומשמש כל השנים כיושב ראש האיגוד.
נשא לאשה את ואנדה בת חיים פרייליך .
בתל-אביב ייסד למען בני עירו קופת גמילות חסדים על שמו והמציא לרשותה את ההון הדרוש.
בשנים 1965/66 בישיבה (בקאדנצה) האחרונה של ועד המועצה היהודית בפרנקפורט נבחר לחבר ההנהלה והמנהל האדמיניסטרטיבי של מושב זקנים, המחלקה הסוציאלית והסעד.
בבחירות האחרונות לועד המועצה, שנערכה ביום 30.10.66, היה המועמד הראשי שהצליח לקבל את רוב הקולות, כהוקרה עבור השגיו, האמון ועמדתו הישרה והנדיבה.
את גישתו הפילנטרופית הוא מכוון במיוחד לחיזוק מדינת ישראל, שבפעולותיה הוא משתתף באופן פעיל.
צאצאיו: יאן (מאמו - רגינה) ; מרים (מאמה ואנדה הנ"ל).
יעדור רזיטל (רוזנטל)
נולד בגבעתים, ד' תמוז תרצ"ה (5.7.1935).
לאביו שמואל פנחס ולאמו צפורה בת נחום קופר .
קיבל חינוך עברי בבתי הספר (עממי ותיכון) בגבעתים. למד 4 שנים באוניברסיטה בתור רואה חשבון.
היה מדריך ב"הנוער-העובד" בסניף שכונת בורוכוב בשליחות התנועה.
משנת 1956 עד 1961 היה חבר קבוץ בית-גוברין.
בשנת 1957 נשא לאשה את אילנה בת דב השילוני. לאחר עזבו את המשק בשנת 1961 עבד בבי"ס לדפוס רשת "עמל" כמזכיר והיה אהוב על התלמידים וצוות המורים וההנהלה.
הצטיין בשקדנות וביעילות, והפתיע את סובביו בבקורת צודקת וברעיונות מקוריים לשנוי המצב.
בהיותו בטירונות בצה"ל כתב "מיומנו של טירון", שהודפס בחלקו ב"מערכות''. פרסם שני מאמרים על מערות בית-גוברין בלווית תמונות ב"בקיבוץ'', שבועון הקיבוץ המאוחד. כתב גם לעתון הסטודנטים "שליחתון", על שביתת הסטודנטים.
בערב פרוץ המלחמה הנ"ל כתב "שיר חיילי המלואים", המבטא את הלך רוחו טרם קרב. האהבה והמסירות למשפחה מחד וכורח המציאות להגן על המולדת היקרה מאידך.
התגייס לנח"ל, שירת במלואים כחובש מחלקתו, ובקרב על חאן-יוניס במלחמת "ששת הימים" מצא ביום כ"ו סיון תשכ"ז (5.6.67) את מותו בהגישו עזרה לפצוע. הובא לקבורה.
בנותיו: הדס, נטע.
זאב פלר
נולד בעיירה זנבנץ, פלך פודוליה (אוקראינה). בשנת תרנ"א (1.1.1891).
לאביו אברהם פלר (מחוץ לפרנסת המשפחה מהכנסה של עסק, היה נתון מאד בנגינה וביחוד בחזנות. היה איש דתי, אולם היה ליברל מאד ביחס לבניו) ולאמו שרה בת יעקב .
קבל חנוך מסורתי, בבית ספר עברי בעירה שנוסד ע"י מנהלו שלום אלטמן (ראה כרך ג', 1293) שהיה ידוע כמנהיג ציוני בעיירה ובפלך. יחד עם חברו יחיאל לרנר ארגנו אספות וועידות ציוניות שנלחמו נגד אנשי העירה אשר עסקו בהברחות-גבול לאוסטריה. קרו הרבה מקרה שוד וגזל והם התקוממו נגדם. הדברים הגיעו לרשות הממשלתית ושלום אלטמן נשלח לסיביריה.
בינואר 1914 עלה לארץ דרך אודסה לחיפה. יצא בלי רשות עם פספורט אחד שבו היו רשומים עוד ששה אחים של אב אחד... אשר לא היה ולא נברא (ביניהם היה הסופר אהרן פלדמן (עבר הדני).
אחיו יצחק פלר שעלה לארץ לפניו, היה מורה בעתלית ונתקבל בביתו. כעבור שבועיים עבר לגליל, לחוה ביתניה, בה מצא בני עיר. בהתחלה עבד כפועל - ללקט פרחים.