שניארסון , המורה לטבע יהושט מרגולין , הצ'לן יואכים סטוצ'בסקי, פרופסור דוד שור, דוד כהן , הרב ד''ר ש. ז. כהנא, גולדה מאיר , עוד ועוד.
משוררים ומלחינים הקדישו במיוחד ל"גן" הזה שירים ומנגינות, המושרים בפי הילדים.
העתונות מעלה על נס את הגן. הסופר פסח בן-עמרם (ראה כרכים ד' וי"ג) כותב, בין היתר, בעתון "על המשמר" (30 בינואר 1951): "...ראוי הוא גן-ילדים זה שידובר בו, שיספרו עליו. - - - ברי לי, שגן זה תופס אחד המקומות הראשונים בשורת המעשים והמפעלים, שהננו מבקשים להוציא להם מוניטין, בעשותנו אותם נושא להערכתנו החמה והנלהבת. - - - מה סוד השקט והשליטה העצמית, המציינים את הגננה, צפורה וולפסון , גם בעבודתה הרגילה בימי החולין, עד כי גנה היה למעין הרמוניה המשרה שלוות-נפש ומנוחה על כל בואו ? - - - כאן פדגוגיה שאינה יונקת מן הספר, מן ההוראות, מן ה"שיטה". כאן זיו-הנפש הוא המאור הוא המתווה דרכים, הוא הקובע את ה"מה וה"איך" !" המשורר ש. שלום אומר במכתב למשרד החינוך: "...ה"גן" שלה (צ. וו.) לא ראיתי כמותו בישראל. באהבת ישראל עמוקה, בחוש אמנותי מיוחד במינו, בבקיאות עשירה בכל מכמני היהדות יודעת היא, בעזרת בעלה הצנוע, ליצור מעין מקדש מעט ל"תודעה יהודית" למען ילדי הגן..." השתתפה עם חניכיה, כגן-ילדים יחיד, בין שאר מוסדות חינוכיים, בקבלת-הפנים, שנערכה בבית "הבימה" לכבודו של נשיאה הראשון של מדינת ישראל, ד"ר חיים וייצמן, בביקורו הראשון בתל-אביב כנשיא.
מועדים בישראל ומאורעות לאומיים נחוגים בגן בטקסים מיוחדים בעלי אופי אמנותי-חינוכי, המעוררים ענין רב וחוויה עמוקה בין הורי הילדים ואוהדי הגן, המתרשמים והנהנים מהם. הטכס לסיום הגן בשנת תשכ"ז היה קשור בנצחונה המזהיר של ישראל ב"מלחמת ששת הימים" (כ"ו באייר - ב' בסיון תשכ"ז, 10-5ביוני 1957), שבה הביס צה"ל את מדינות-ערב, אשר כיפו עלינו מלחמה. הטכס היה גם מוקדש ליום-הולדתו ה-60 של המשורר א. ברוידס, מידידי הגן, שנכח בחגיגה, ועשרות הפעוטים קיבלוהו בחיבה, דיקלמו ושרו משיריו.
על החגיגות האמנותיות בגן זה כותב פרופסור פישל שניארסון במאמרו "לפסיכולוגיה של אמנות הילדים" (הופיע כתדפיס מיוחד) : "...החגיגות בגן הדתי של צפורה וולפסון התפתחו במשך השנים כמפעל חינוכי, שיש בו משום מזיגה מפליאה של חינוך ואמנות לילדים. - - - הגננת וולפסון, שהיא בלי ספק אמן בחסד (בשדה אמנות הילדים) משחקת יחד עם הילדים כאחת מהם, היא הרוח החיה, היא מפעמת ומלהיבה את הילדים ומביאה תכופות איתם ואת עצמה להתעלות אמנותית.- - הקישוטים רבי-התוכן שעל הכתלים, התפאורה והתאורה המגוונת משרים עליך מרוח היום. - - ההתפעמות הלבבית מגיעה לשיאה בריקודים, המעוררים ומביעים אצל הילדים התלהבות וגם אצל המבוגרים".
בגן נמצא אולם מיוחד בו מיוצג אוסף מעניין של עבודות הילדים. כל מאורע לאומי-ישובי בעל חשיבות היסטורית מודגם באופן מוחשי בכיור ובציור, מעשה-ידי הילדים.
ב-1961 היתה חייבת לפרוש מעבודתה לגימלאית, אם-כי שהיא עוד מלאה תנופה וחיים. בשל קשריה הנפשיים עם הגן לא יכלה להיפרד ממנו, התמידה בעבודת-הקודש שלה, שנתאפשרה הודות להתערבותם של אנשי-שם ולהמלצותיהם.
בשנת תשכ"ז (1967) עשתה את העבודה בגן בהתנדבות גמורה.
חברה בלשכת "אהבת ציון" שעל-יד המיסדר "בנות-ברית", באגודת "ידע-עם", בחוגים ללימוד רמב"ם, תנ"ך, אגדה וספרות.
מ. המפל
אברהם צבי הלוי (לזנובסקי)
(ראה כרך ה', עמוד 2347) בעצם עבודת הדיסרטאציה שלו באוניברסיטת בפילדלפיה לקבלת התואר "דוקטור למדעי הרוח' נפטר ערירי בניו-יורק בראש חודש שבט תשכ"ו (22.1.1966).
בשנת תשכ"ז הופיע בהוצאת-הספרים "המנורה" בתל-אביב קובץ שירים אידיים, שתורגמו בידיו, בשם "מהשירה האידית באמריקה". באנתולוגיה זו נכללו תשעים שירים מתורגמים (מהם 75 נדפסו בשעתם בכתבי-עת עבריים שונים, ובמיוחד בשבועון "הדואר", ו-15 שטרם נדפסו). פרי-רוחם של שלושים ושניים משוררים אידיים באמריקה בעלי-שם ופחות ידועים: מ. רוז נפלד, יהואש, א. ליעסין, א. רייזין, ה. רויזנ בלט, י. רולניק, מ. לייב, ר. אייזלנד, מ. ל. הלפרן, ה לייוויק, מ. באריישא, ז. לאנדוי, א לעיעלעס, א. אוירבאך, ב. י. ביאלוסטוצקי, ח. קרול, א. אלמי, נ. ב. מינקוב, ק. מולדובסקי, א. לוצקי, מ. ז. טקאטש, י. גלאטשטיין, י. י סיגאל, א. ניסנזון, ל. פיינברג, א. טאבאטשניק, א. שטולצנברג, ב. וויינשטיין, מ. שטיקר, מ. שטיינגרט, י. י. שווארץ, נפתלי גרוס. ניקוד השירים נעשה על-ידי חבריו, המורים בבית-המדרש למורים "הרצליה": חנוך גרינפלד ויהושע בקסט.
בהוצאת הספר טרח רבות המשורר האידי מאיר זימל טקאטש, האומר: "...יהי-נא ספר זה מצבת-סמל על קברו, מצבת-עד שחצב הוא עצמו אותה מתוך הומר קשה מאבן ואני לא זכיתי, כי אם להציבה על קברו- - - ידידי הלוי ז"ל חלם, שיעמיד אנתולוגיה מלאה בעברית לשירה האידית, אך לפישעה, כביכול, היה מתרגם מה שמשך את לבו.- - אתה, הלוי ידידי, מי פילל, כי אני הקשיש ממך