נכדו ר' זכריה מנדל פודהייץ מבוטשאטש, בעל "זכריה משלם") ולאמו אטל זיסל בת ר' חיים הכהן רוזנפלד (אחיה היה אברהם רוזנפלד , פלייטוניסט, הומוריסט ומחזאי הידוע בכינויו "באבטשע שווייג". בנו אלכסנדר רוזנפלד אף הוא היה ממשתתפי עתון זה. אלכסנדר ואחיו יעקב היו מראשי ההתקוממות של אנשי בית"ר במרד גיטו ווארשה בשנת 1943).
עד גיל 9 למד בבי"ס מזרחי ואח''כ שנתיים בגימנסיה "אסכולה" ואח"כ בגימנסיה "לאור" (סיים אותה בשנת 1930).
היה בין פעילי "השומר הצעיר".
היה מורה פרטי, סוכן-גובה ואח"כ פועל פשוט בהכשרה חלוצית בסלונים (1933).
עלה לארץ בשנת 1934.
מיום עליתו חבר קיבוץ מרחביה.
ב-1938 עשה זמן קצר בפולין.
ב-1957 ביקר ביקור קצר באיטליה בעניני עלייה מפוליו לארץ.
בשנת 1939 נשא לאשה את רחל בת ראובן ברמאן. ב-1963 למד באנגליה ב"לונדון סקול אוף קומרס".
החל בכתיבתו ב"השומר הצעיר" (וארשה) בשנת 1932, ביקורת על "האדם והטכניקה" לאוסוואלד שפנגלר. ומאז מפרסם מאמרים, מסות וספרים בענייני יום, חברה, סוציולוגיה, ספרות, ביאוגראפיה, פולקלור, התנועה הקיבוצית בעתונות השומר הצעיר ובאכסניות ספרותיות אחרות.
חבר בקיבוץ הארצי "השומר הצעיר" ובמפלגת הפועלים המאוחדת.
ספריו: "לנוגה עץ רקב" (לבחינת שירתו של אורי צבי גרינברג , 1950); "בינם לבין זמנם" (מסות על הספרות העברית החדשה, 1955. קיבל פרס שלונסקי לספרות 1957); "בתי מידות" (מסות על חיי שיתוף, 1960. קיבל פרס עיריית חולון לחכמת ישראל, 1962); "ילקוט מפות להיסטוריה כל לית ", 1954); "מאה שנה" (אנתולוגיה ספרותית על חיי היהודים במאה ה-19, 1954) ; "ששת ימים" (אנתולוגיה ספרותית על העבודה, 1955); "לא אמות כי אחיה" (אנתולוגיה ספרותית על יהודי ברית-המועצות, עם א. שמרי, 1957); "ספר מר חביה" (לתולדות מרחביה, 1961).
עורך ראשי של התרגום העברי ל"תולדות ספרות ישראל" לישראל צינברג (א-ו, 1960-1955).
עורך ראשי של "אנציקלופדיה למדעי החברה", כרכים א-ד (1968-1962). קיבל פרס עיריית תלאביב למדעי החברה והכלכלה, 1967.
תירגם: "המטפלת" לד"ר א. נאסאו (1942); א. ו. יפימוב "תולדות הזמן החדש" (1951); קארל קאוטסקי "תנועות קומוניסטיות בימי הביניים (1949).
כחבר מערכת "ספרית פועלים" ערך מטעמה ספרים רבים.
פרקי זכרונות מימי הילדות והנעורים נתפרסמו ב"רשומות" (קובץ לאתנוגראפיה ופולקלור", סידרה חדשה ג', ב"אפקים", וב"אנציקלופדיה של גלויות", כרך וארשה, ב'.
בנותיו: נורית אשת דן הרטוב, חנה, בלהה.
הרב אברהם יצחק ברומברג
נולד באוסטרוב-מאזובייצק, פלך לומז'ה (פולין), כ"ב בניסן תרנ"ח (14.4.1898).
לאביו נתן ברומברג (מצד אמו מצאצאיו של ר' דן לנדוי מפלוצק, חותנו של הגאון ר' אברהם לנדוי מטשכנוב) ולאמו רויזע בת חיים שידלובסקי (מחסידי ר' לייבלה אייגר ור' צדוק הכהן מלובלין).
בהיותו כבן שנה, עברו הוריו לווארשה ושם נתחנך והוסמך לרבנות. למד גם בסמינר הממשלתי למורי דת ובאוניברסיטת ווארשה.
נשא לאשה את ליבע מושע בת ר' דב נחום גורעוויטש (נספתה בשואה הנאצית בגיטו ווארשה.