עם שני ילדיהם: יעקב-קופל ופייגה זיסל ) בט"ו אלול תשט"ו (1.9.1955).
נשא בירושלים בזיווג שני את בתיה בת הרב ישראל דב הכהן (רבה הראשון של הר-הכרמל בחיפה. מורה ומוסמכת של האוניברסיטה העברית, בעלת תואר מ.א.).
משנת תר"ץ (1930) כיהן עד מלחמת העולם השניה ברבנות בגרודנשונדז שבפומרן בפולין.
מגיל צעיר החל לפרסם מאמרים תורניים בירחון "שערי תורה" בהוצאת הרב פייגנבוים בווארשה, וכן היה בעל טור קבוע בעתון פולני-יהודי "נאש פסעגליונד" תחת הכותרת "מאוצרנו העתיק".
עלה לארץ בשנת תש"א (1941) וגוייס כרב ראשי לצבא פולין במזרח התיכון.
לרגל תפקידו זה עבר עם הצבא הפולני בפרס, עיראק, סוריה ומצרים.
שוחרר מן הצבא בשנת תש"ה (1945).
נכנס לעבוד בהוצאת הש"ס הישראלי השלם מייסודו של הרב מאיר בר-אילן (ברלין. ראה כרך שלישי, עמוד 1374).
היה רב לאסירים הפוליטיים מטעם הועד הלאומי עד קום המדינה.
מאז הוא עוסק בעבודות ספרותיות מדעיות ותורניות, ובעיקר ב"מכון לחסידות", שהקים בתש"ט (1949), להוצאת סידרת מונוגרפיות על גדולי החסידות (מחוברת י"ב קרוייה הסידרה "מגדולי התורה והחסידות").
החל משנת תש"י (1950) מכהן בתפקיד של מפקח תורני במרכז לחינוך דתי על-יד המרכז העולמי של "המזרחי" ו"הפועל המזרחי".
משתתף באופן קבוע בעתון היומי "הצופה" וב"סיני", הוצאות פריודיות שונות כגון "שדה חמד" (ירחון המורים הדתיים), "עמודים", "גוילין" ועוד. ספריו: "חומות ירושלים" (פירושים, הערות ומראי-מקומות לירושלמי, סנהדרין ומכות, תש"ג); "רש"י וירושלמי - לחקר השפעת הירושלמי על פירושו של רש"י לתלמוד בבלי" (תש"ה); "מקורות לפסקי הרמב"ם" (תש"ז); "רשב"ם על התורה" עם הערות (תשכ"ה).
סידרתו על גדולי התורה והחסידות כוללת: א: "האדמו"ר מצאנז ובנו האדמו"ר משינאווא" (תש"ט, מהדורה שניה על האדמו"ר מצאנז בלבד יצאה בתשי"ט); ב: "הבעל שפת אמת מגור" (תשי"א ואילך); ג: "האדמו"ר הזקן ר' יצחק קאליש מווארקי ובניו" (תשי"ב. מהדורה שניה, בשם: "האדמו"רים לבית ווארקי ואמשינוב" (תשט"ז); ד: "אדמו"רי אלכסנדר (תשי"ב ואילך) ; ה: האדמו"ר מסוכאטשוב" (תשי"ג ואילך) ; ו: "האדמו"ר ר"י פרידמן מריז'ין" (תשי"ג ואילך) ; ז: "ר' צדוק הכהן מלובלין" (תשי"ד ואילך); ח: "ר' משה טיטלבוים" (תשי"ד ואילך); ט: "האדמו"רים לבית צאנז והורנוסטפל" (תשט"ז) ; י: "האדמו"רים לבית בלז" (תשט"ז); יא: "היהו די הטוב מגוסטינין" (תשט"ז); יב: ה"חוות דעת" מליסה (תשי"ז); יג: "משפחת איגר" (תשי"ח); יד: "האדמו"ר ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר" (תשי"ח); טו: "ראשוני הרבנים בוארשה" (תשי"ט); טז: "ר' יוסף שאול נתנזון" מלבוב (תש"ך); יז: "ר' צבי הירש קלישר" (תש"ך); יח: "בית קוזניץ" (תשכ"א); יט: "החוזה" מלובלין (תשכ"ב); כ: "אדמו"רי נסכוז' לכוביץ, קיידנוב, נובומינסק" (תשכ"ג) ; כא: הגאונים מקוטנא, בערזאן, הרימלוב וטשעבין (תשכ"ה); כב: האדמו"ר ר' אברהם מרדכי אלתר מגור (תשכ"ו) ; כג: ר' ישעיה מושקאט בפראגא, האדמו"רים לבית ראדזימין, הגאון ר' יצחק הכהן פייגנבוים מוארשה (תשכ"ח).
הרב משה מנחם אביטל (ברקוביץ)
נולד בנוה-שלום, יפו, י"ג ניסן תרע"ה (28.3.1915).
לאביו אליעזר ברקוביץ (מותיקי חסידי ויזניץ בא"י) ולאמו אלטה בת הרב יהודא מאיר זוננשיין. קיבל חינוך מסורתי בתלמוד תורה "שערי תורה'' בנוה שלום, בתלמוד תורה וישיבת "עץ חיים" במחנה יהודה בירושלים, בישיבת "שפת אמת" והסכמה לרבנות.
השכלה כללית ע"י מורים פרטיים.
חבר ה"הגנה" משגת 1935, מקודם בירושלים ואח"כ בתל-אביב, השתתף בהגנת השכונות בשכונות : "התקוה", "סלמה" ו"מנשיה" - תל-אביב.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את צפורה ברוריה בת הר' מתתיהו בוכהלטר. ממיסדי "העובד הדתי" - סיעת הפועלים הדתיים בהסתדרות הכללית, חבר המרכז והמזכירות הארצית.
חבר מועצת בית עלמין תל-אביב-יפו והנהלת חברה קדישא תל-אביב-יפו.
מיסד ונשיא "לשכת הרב עוזיאל" של בני-ברית בבאר-שבע.