בשנת תשי"ג (1953) גמר את בית הספר העממי "בזל" והמשיך את לימודיו בבית הספר החקלאי "מקוה ישראל", הסקטור הדתי, אולם לאחר שתי שנות לימוד שם נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מחלתו.
לתנועת "בני-עקיבא" הצטרף בעודו ילד והפך עד מהרה לפעיל ביותר בתנועה ובשנים האחרונות נחשב על טובי המדריכים שבסניף הצפון.
עם הבוגרים בתנועה הצטרף לגרעין "אמונים" ושאף להיות כאחד מהם לשרות בצה"ל וכחבר קיבוץ בעתיד.
הצטער בשנתיים של מחלתו כשנוכח שאין הוא יכול ללכת יד ביד עם חבריו שהיו יקרים לו מכל, כשנפסל לשרות בצבא השפיע עליו הדבר מאוד לרעה ואף התכונן להגיש ערעור על כך.
כשנרגע קצת הסכים ללמוד הנהלת חשבונות על מנת שיוכל להצטרף לגרעין כשיעברו להתישבות בתור מועיל לחברה כמנהל חשבונות.
כשנתיים עבד בתור פקיד בבנק לאומי לישראל בע"מ בסניפים ברחוב דיזנגוף וברחוב טרומפלדור. התקדם יפה בעבודתו ורכש את אהדתם המלאה של חבריו לעבודה ושל הלקוחות שבא אתם במגע.
המחלה הממארת התגברה עליו והפילה אותו למשכב. נדד מבית חולים "ביילינסון" לבית חולים "הדסה" בירושלים ואת כל אשר עשו עבורו לא העלה לו ארכה.
כשחזר לביתו מיד לאחר חג הסוכות תשי"ח (1958) התיסר ביסורים גם בביתו. מזמן לזמן כשהכאבים עזבוהו היה מתגבר ונכנס לסניף "בניעקיבא" לחטוף שיחת רעים אתם.
הכאבים תקפוהו ביותר, וביום כ"ו בשבט תשי"ח (16.2.1958) יצאה נשמתו.
לזכרו פרסם ארגון "בני-עקיבא" בישראל, חוברת לזכרו (פרקי זכרון).
הוריו קבעו ארון קודש אמנותי בישיבת "בניעקיבא" בכפר הראה ב"בית הלפרין".
בסניף "בני-עקיבא" בסניף תל-אביב צפון, הוקם "חדר עיון" על שם "בנצי". וכן ספריה על שמו מהספרים מעזבונו של המנוח ומתרומת חברי הסניף.
כמו כן, בתרומת ההורים, קופת גמילות חסדים ע"י בית הכנסת ברחוב ארלוזורוב 42, בתל-אביב.
יפת יודילוביץ
נולד בראשון-לציון, כ"ח תמוז תרנ"ה (20.7.1895).
לאביו דוד יודילוביץ (איש ביל"ו ומהמורים הראשונים בארץ. מחבר הספר "ראשון לציון" ועוד, ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 570) ולאמו צפורה בת אהרן מרדכי ומרים פריימן (ממיסדי המושבה "ראשון-לציון". ראה כרך שלישי, עמוד 1435).
קיבל חינוך עברי בביה"ס במושבתו, בית הספר החקלאי "מקוה ישראל", בית הספר התיכוני באלכסנדריה (מצרים) והשתלמות בארצות הברית.
בשנת תר"פ (1920) נשא לאשה את יהודית בת יהודה אריה ברניצקי ומניה מדליה. נולדה בראשון לציון, כ"ט טבת תרנ"ט.
בהיותו בארצות הברית ובמצרים, היה פעיל בהסתדרות הציונית.
אח בלשכת הבונים החפשים ואח בלשכת בני ברית.
מתוך תפקידיו השונים, הדריך רבים להקמת תעשיות וניהל חברות שונות הקשורות בתעשיות שונות בארץ.
לרגלי עבודותיו בתפקיד והן לשם השתלמות ומחקר, ביקר בארצות הברית, באפריקה ובאסיה ובאירופה.
פרסם מאמרים רבים בעתוני הארץ וביוגרפיות שונות על אישים שונים.
בימי מלחמת העולם הראשונה בהיותו בסןפרנסיסקו (קליפורניה) התגייס לגדודים העברים שהוקמו בארצות הברית להלחם עם הצבא הבריטי לכיבוש א"י (1917-18).
צאצאיו: נגה אשת יצחק פדרמן; תמרה אשת אמנון אורמן; אריה; ישבעם.
פרץ רזניק
נולד בריצנובה, אוקראינה, בשנת תרס"ו (1906).
לאביו מרדכי רזניק (בעל תפילה, יודע לנגן, בראורין ועסק במסחר בעזרת רעיתו) ולאמו פסיה בריינה. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה פעיל. חבר "החלוץ" וצ.ס. הרוסי.
עלה לארץ בשנת תרפ"ו (1926).
התישב בראשון לציון ועבד כפועל בחקלאות. ומסור מאד לעבודתו בכיבוש עבודה עברית. כשכתב לו אביו במכתבו האחרון: "דורש אני