משנת 1928 פעל בתנועה הציונית. היה למעשה בין היוזמים והמארגנים של התנועה הציונית ברודוס.
חינך דור שלם של נוער לציונות, אשר מתוכו עלו מתנדבים-לוחמים, אשר התגייסו לצה"ל במלחמת העצמאות בכל החזיתות.
אירגן כינוסים למען א"י ופעל באופן ישר בעניני קרן היסוד וקק"ל ברודוס.
משנת 1935 שימש ברודוס ככתב העתון הציוני איטלקי "ישראל".
פעולתו הציונית עוררה את חשדה של המשטרה החשאית האיטלקית, ומפקד המשטרה המרשיאלו לראבינאנו דרש ממנו להפסיק את פעולתו הציונית (אז כבר היו החוקים האנטישמיים באיטליה קיימים), ואיים להגלותו יחד עם ראשי התנועה הציונית ופעיליה: יעקב פראנקו ומשה רוזיו ז"ל.
לאחר האיומים אולץ לעזוב את רודוס ועבר לקונגו הבלגית. שם חידש את פעולתו למען א"י ואירגן את התנועה הציונית.
היה חבר: האירגון הציוני בקטנגה (אליזבטוויל, קונגו הבלגית) ; פעיל בועד קרן-היסוד; סגן יו"ר של חברת ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים בקונגו הנ"ל.
בשנת 1949 הרצה ופעל בשם האוניברסיטה בפני החברה הנוצרית "סוקרה סנפייר" באליזבטוויל.
היה בין העורכים העיקריים של הירחון Etudes Juives בחסות ידידי האוניברסיטה העברית בירושלים.
ביזמתו ובהתערבותו לפני הרב הראשי בלונדון, הרב הרץ, לאחר מלחמת העולם השניה, הוחלט לאחד את כל הזרמים בתנועה הציונית העולמית.
בשנת 1950 נשא לאשה את מטילדה בת בכור מנשה. בשנת 1959 עלה לארץ.
בשנת 1960 ערך הצעה שתוכנה היה - אמצעי התגוננות בפני האנטישמיות. ההצעה (ע"י התכתבות) זכתה להבעת הסכמתם של: הקונגרס היהודי הקנדי, הקונגרס היהודי האמריקאי, הפדרציה הציונית בצרפת והפדרציה היהודית בספרד.
ספרו: "על מוסר חברתי או אישי" (מי עדיף ברגסון או יהושע יהודה) לפרסום זה באה הקדמה מאת פרופ' הנרי ברוך, הפסיכולוג המפורסם בפריז (בשפה הצרפתית, בהוצאת "קולומה", פריס, 1949). חבר ב"ברית ראשונים".
מאמרי המערכת בעתונו ברודוס כנ"ל, נכתבו על ידו בחתימת: רוברטו יוסף כהן או בכנויו: משה יוסף. כשעלה לארץ היה בן 47. ועד היום לא מצאו מוסדותינו הלאומיים מקום מתאים לסדרו בעבודה (כתעמלן בחו"ל, או במחלקות השונות לתעמולה לעליה מחו"ל). והוא עוסק במכירת "פיס"... זהו הגמול לעסקן צבורי באמונה שהקדיש את מיטב חייו לתעמולה יהודית-ציונית בחו"ל. נשיא המדינה, יו"ר הסוכנות היהודית ועוד פנו לראש עירית חולון - לקבוע לו מקום להקמת "קיוסק", וגם בזה נוהגים ב"לך ושוב"...
כרבים אחרים, נוצר אצלו הרושם, והוא לא פג עד היום הזה, שהיה מכובד כל זמן שהיתה לו היכולת לקבל בחו"ל את אלה העסקנים שבאו מהארץ, אבל הוא בלתי רצוי בזמן שעלה לארץ ורצה להיות אחד מהם..., שעבודתם הצבורית מיוסדת ברובה על פרופסיונליזם, שעבודתם הצבורית היא אומנותם ופרנסתם (וזה בעזרת המפלגות שהם שייכים להן).
צאצאיו: נעמי, רחל ויוסף (תאומים).
הכתובת: רחוב הכנסת 2/14 רסקו ב', חולון.
עליזה קופמן
נולדה בראש פינה, ט"ו ניסן תרס"ב (22.4.1902).
לאביה האגרונום חיים (שרל) כהן-רייס (ראה כרך ג', עמוד 1502) ולאמה בלה בת משה כהן-רייס (ראה כרך ח', עמוד 3090).
קיבלה חינוך עברי בביה"ס במושבה ואח"כ במינכן בגרמניה.
בהיותה בקושטא נודע לה שאברהם שפירא