(1917) נמצא באחד מבתי החולים. ולפי בקשתה התענין בחולה ד"ר תיאודור זלוצ'יסטי (ראה כרך ה', עמוד 2364) שניהל בית חולים צבאי תורכיגרמני בקושטא שיתן את תשומת לבו לחולה. גם ד"ר חנניא פיינשטיין , שהיה אז רופא צבאי בקושטא, עזר. השיגו רשיון לכמה ימים שיבלה יחד עם עוד 2 חולים יהודים עם משפחתה בראש השנה. אח"כ בכיבוש הארץ ע"י הבריטים, בהשפעתה שוחרר וחזר לפתח תקוה. לאשתו אמר בשובו: קודם תודה לאלהים ואח"כ לעליזה, אם נשארתי בחיים.
נישאה לאליעזר (לואי) קופמן ז"ל (אחיו של ד"ר יהודה קופמן-אבן-שמואל). עסקנית צבורית בשטחים שונים.
מגישה עזרה לכל דיכפין - במצבים כלכליים, בהכנסת כלה וכו'.
תודות לקשרים שהיו לה עם ראש עירית תלאביב, המנוח מאיר דיזנגוף (ראה כרך שני, עמוד 795), הצליחה לסדר מספר משפחות שעלו מגרמניה עם עלית היטלר לשלטון, במשרות (פקידות) ומשפחה אחת קיבלה בהמלצתה את ניהול המזנון בעיריה.
בעזרת אברהם הרצפלד (ראה כרך שני, עמוד 988) השיגה סרטיפיקטים לאפשר לבני משפחות להתאחד וכן לסדר אנשים שונים במשרות בהסתדרות.
בהשפעתה על אליהו קראוזה, מנהל ביה"ס החקלאי "מקוה ישראל" (ראה כרך ששי, עמוד 2603) שהיה ידידו הטוב של אביה, הצליחה לסדר מספר צעירים בביה"ס הנ"ל.
ע"י הרב ישעיהו רפאלוביץ (ראה כרך א', עמוד 216) הצליחה להסדיר ענינים משפחתיים שונים ("בינו לבינה") בקשר עם בעלים ששירתו בצבא הבריטי, משום שהרב היה רב צבאי ובעל השפעה.
בשעה שהרוקח מפתח-תקוה נסע לגרמניה לקבל את הדיפלומה שלו, וכאשר חזר, מנעו ממנו לרדת מהאניה מסיבת הלשנה שפלה, אופשרה ירידתו מהאניה תודות לעזרתה, בתיווכו המלא של דודתדהר, אשר הציג אותר, בפני העו"ד הרי סקר בירושלים, אשר פנה למחלקת העליה המנדטורית. העו"ד סרב לקבל תשלום עבור טרחתו.
צאצאיה: עפרה אשת יעקב קצורין (מאביה ד"ר מוזס הרמן).
מבעלה אליעזר קופמן: חיים קופמן, עדה אשת. יונה טננבוים.
ד"ר גיטה גנחובסקי
נולדה בעיר גולדינגן (קורלנד), ה' שבט תרס"ד (22.1.1904).
לאביה הרב דב נוחימובסקי (רבה של העיר, יפה הרוח בדור. נפטר בריגא, כ"א שבט תרפ"ט) ולאמה הרבנית חינה בת הרב חיים מאיר גרין, חתנו של הרב שניאור זלמן הירשוביץ, אב"ד דגולדינגן, שביחד עם רבי שמחה זיסל יסד את ישיבת המוסר שם. נפטרה בירושלים, י"ד תשרי תרצ"ז).
קיבלה חינוך מסורתי וגמרה בהצטיינות כעילוי את הגימנסיה בליבוי ושם לחמה לשחרר את התלמידים מבחינות בשבת.
גמרה את האוניברסיטה, מחלקת המשפטים בריגה. גם כאן הצטיינה באופן יוצאת מן הכלל.
ביום י"ט טבת תרצ"ב (22.12.1931) נישאה למר אליהו משה גנחובסקי (מראשוני מייסדי תנועת נוער המזרחי. היה חבר הכנסת. ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 718).
עברו לגור באנטוורפן (בלגיה), ובזמן הקצר שגרו שם היתה לשם דבר, כבעלת השכלה דתית וכללית ובעלת מרץ רב.
בשנת תרצ"ג (1933) ביקרו בארץ כתיירים. בארץ הודיעה לבעלה על החלטתה להשתקע בארץ, מכיוון שאין ברצונה ללדת ילדים בחוץ-לארץ.
החדר היחידי ששכרו בתל-אביב (אחרי בנין הארמון שגרו באנטוורפן) נהפך לבית פתוח, לא רק ליוצאי בלגיה ולאישי התנועה, אלא כל עולה, כל אדם, מצא בו עזרה והתעניינות.