משה ליפשיץ
נולד בלובומל (פולין), כ"א חשון תרע"ג (1.11.1912).
לאביו צבי ליפשיץ ולאמו פייגה בת פנחס ברגרום.
קיבל חינוך מסורתי וכללי. השתלם בהנהלת חשבונות.
עסק בלובומל בפקידות, והיה מזכיר ועד הקהילה.
היה פעיל בסניף קרן קיימת לישראל, בארגוני נוער, בסניף בית"ר ומזכיר סניף הצה"ר.
כתב מאמרים בעתון "מומנט" בוורשה.
בשנת 1947 נשא לאשה את חנה בת יוסף גל בורד. בשנת 1950 עלה לארץ.
חבר המועצה של איגוד עולמי של יוצאי וואהלין.
עוסק במקצועו כמנהל חשבונות מוסמך.
מזכיר אירגון יוצאי לובומל.
גזבר קופת "גמילות-חסד".
אח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתלאביב.
צבי שכטרמן
נולד בסטראוב סיניאבה, עיר קטנה בפודוליה (25 ק"מ ממז'יבוז', עיר הולדתו של הבעל-שם טוב זצ"ל), בשנת תרמ"ז (1887).
לאביו יחיאל ב"ר שמואל אבא מנכדי ר' פנחס שפירא מקוריץ, מבני משפחת שפירא מסלוויטא (לסבא שפירא היו 4 בנים, ובכדי למנוע גיוסם לצבא הצאר הרוסי, עם חשש גדול לשמד, קרא לכל אחד מהם בשם משפחה אחר (בנים יחידים היו משוחררים משירות בצבא): הבכור נקרא שפירא, השני שופר , השלישי פן והצעיר שכטרמן. בית הדפוס המפורסם היה שייך לאחים שפירא ולמשפחה מסלאוויטה.
שר המשפטים יעקב שמשון שפירא ואברהם ליודויפול (ראה כרך שני, עמוד 673) ועוד הם מבני המשפחה, מה"געשמיסענע", כפי שקראו להם - על המלקות "קסטרוי" בלע"ז, שהלקום, בקשר עם עלילת-דם שהעלילו עליהם. בידיו - מכתב יוחסין על מוצאו מהמרש"א, המתיחס כידוע על דוד המלך. אביו ר' יחיאל שכטרמן ש עלה לארץ בשנת 1925 עבד עד יומו האחרון ופרנס עצמו ע"י בית החרושת לחומץ שהקים בתל-אביב. היה תלמיד חכם גדול, נקבר בהר הזיתים. היה בן דודו של העו"ד שמואל אבא פן (ראה כרך שלישי, עמודים 1503-4) ולאמו שרה מלכה בת ר' יוסף זמכוב (נכדת ר' פנחס הור ביץ הלוי, שנקבר בהר הזיתים בירושלים. מוצאה מצד אמה - ממשפחת הורביץ-הלוי - ז"א, מה של"ה הקדוש, ומצד אביה - מגזע רבנים במשך דורות בקמנץ-פודולסק והסביבה.
קיבל חינוך מסורתי בחדר, וכבן יחיד להוריו זכה לטיפול מיוחד ולמלמדים מן המובחר.
בשנת 1905 נפתחה הישיבה האודסאית עם הרב צרנוביץ (רב-צעיר), ח. נ. ביאליק ויוסף קלוזנר בראש. נתקבל כתלמיד (מתוך 125 נבחנים נתקבלו רק 24 תלמידים) אחרי שהיה בקיא בתנ"ך וידע את כולו בעל פה, קיבל ציון "מצוין" ממנדלי מוכר ספרים שבחן אותו.