פבל (אוריה) זילברמן-כהן
נולד ברומנובקה (בסרביה), י"ד ניסו תרמ"ט (1889).
לאביו שלמה זילברמן-כהן ולאמו פרומה. נתייתם מאמו בהיותו בן חצי שנה. גדל יחד עם אחיו ואחותו, חונך בבית סבו גציל זילברמן כהן (למדן מופלג ובעל אחוזה גדולה. ביתו היה פתוח לכל למדני העיירה, נכבדיה וענייה).
קיבל חינוך מסורתי בחדר. השכלה כללית רכש ממורים פרטיים.
מנעוריו הראה נטיות למסחר. רכש ידע אצל הסוחר והידיד מ. אביגדורי מניקוליוב (אחיו ד"ר ש. ז. אביגדורי) , בעל בית מסחר לכלי בית וחרסינה בסיטונות. עלה לארץ בשנת 1912 (יחד עם בן דודו נתנאלקלאיטמן, רופא ואיש מדע מפורסם בארצות הברית). כבא-כח הפירמה מ. אביגדורי הנ"ל הפיץ בארץ את הסחורה. כעבור כמה שנים עלתה כל משפחת אביגדורי לארץ והסתדרה בענף זה ובשנת 1920 נסע בשם הפירמה לגרמניה וסטוקהולם שוודיה לקבל סוכנויות.
בשנת 1916 נשא לאשה את עבריה בת יוסף ראו בן וחיה (בת שמעון וצנה רבי ץ) יוספזון , פרדסן בפתח-תקוה (נולדה בדוריהו-רומניה בשנת 1892, עלתה לארץ בהיותה בת 5 עם הוריה בשנת תרנ"ז (1897).
נתחנכה בבית הוריה ברוח המסורת והיושר שבחיי העבודה. גידלה את בנותיה וחינכה אותו ברוחה. היתה לעזר רב לאביה ולבעלה בעסקים.
בזמנו כשהיו גרים בפתח-תקוה היתד. חברה פעילה ומסורה בחברת לינת צדק, בגמ"ח, חברה בועד ההורים בבית-ספר פיק"א.
כיום, חברת וויצ"ו בתל-אביב.
הקים בית חרושת למרצפות וטחנת קמח (יחד עם חותנו).
במלחמת העולם הראשונה בימי הגירוש (1917) מתל-אביב ועוד עברה כל המשפחה לכפר-סבא. כאן השיג רשיון להכניס פרות לשחיטה, וגם חלב ע"י כך הוקל מצב הפליטים שסבלו מרעב וממחלות.
מספר פליטים קיבלו מנות חנם.
בגירוש מכפר-סבא עבר עם משפחתו לזכרון יעקב, שם התקשר עם הצבא הגרמני שהמפקדה שלהם היתד. בטול-כרם וסיפק להם מזון, וע"י כך פירנס את המשפחה.
כשהצבאות התורכי והגרמני נסוגו אחרי שהצבא הבריטי התקדם לצפון הארץ, החליטו המהגרים מפתח-תקוה ועוד לחזור לביתם בדרום. כיון שרכב לא היה, היות והצבא התורכי החרים את הסוסים וכו', הלכו ברגל עד חדרה. למחרתו המשיכו ברכב לפתח-תקוה.
המושבה היתה כמעט ריקה מאדם. מהבית הכל נשדד, נגנב ונשרף. פרדס המשפחה שהכיל 100 דונם נעקר היות והעמידו בשטח זד. תותחים והצבא נמצא בזמנו בפנים.
ביוזמתו ובמרץ רב התחיל להקים את כל מה שנהרס ונשדד. ומה מאושר היד. למרות כל מה שאבדו, חזרה המשפחה בריאה ושלמה ובתוספת כה יקרה - בת בכורה שנולדה בזמן זד. ושמה, אורה. האור האיר לנו עוד את פניו, טען.
בשנת 1931 התחיל באימפורט מרומניה - עצים לאריזת פרי-הדר לאגודת פרדס ולסוחרים גדולים נוצרים מיפו. כשפרצה מלחמת העולם השניה נפסק הקשר עם רומניה.
העלה רבים מבני המשפחה לארץ. בזכות קשריו המסחריים עם רומניה השיג עבורם סרטיפיקטים, וכן השיג להם עבודה.
בשנת 1946 עבר עם משפחתו לתל-אביב וניהל את משרדו של חתנו משה יבנאי בהעדרו מן הארץ (ראה כרך חמישי, עמוד 2358).
מטבעו היה אדם ענו, צנוע, סמל-היושר. נדבן. נתן ונדב באהבה רבה.
כל ימיו היה שומר דת.
נפטר בתל-אביב, ח' כסלו תשכ"ה (13.11.1964> והובא למנוחות בבית-העלמין בפתח-תקוה.