בשנת 1944 גמר קורס מכי"ם ב"גבע".
בשנת 1946 גמר קורס מכי"ם סיירים בגבעתעדה.
בשנים 1946-47 גמר קורס מ.מ. בג'ואה.
היה מפקד מחלקת סיירים של החי"ש בירושלים. עם פרוץ מלחמת השחרור היה מפקד פלוגה בחי"ש ירושלים.
בשנת 1949 נשא לאשה את עטרה בת יוסף לשצ'יבר. התגייס לצה"ל ועם השחרור המשיך בשירות צבא הקבע עד שנת 1954. השתחרר בדרגת סגן-אלוף.
היה מפקד גדוד, קצין מבצעים פקודי. מפקד בנח"ל ומדריך בקורס מג"דים.
נתקבל כפקיד באוצר ועד שנת 1960 היה סגן נציב מס הכנסה.
משנת 1960 עד 1966 מנהל אגף מס רכוש ומס שבח מקרקעין באוצר.
משנת 1966 סגן מנהל כללי משרד האוצר, במדינת ישראל, ירושלים.
באוגוסט 1968 נתמנה למנהל רשות החברות הממשלתיות.
יושב בכמה מועצות מנהלים של חברות ממשלתיות.
צאצאיו: דיטה, עוזי, אמיר.
יגאל מוסינזון
נולד בעין-גנים (ליד פתח-תקוה), י' בטבת תרע"ח (25.12.17).
לאביו אשר מוסנזון (עלה לארץ בשנת 1911 בעליה השניה. היה במייסדים הראשונים של מקימי מושב העובדים הראשון בארץ "עין-גנים") ולאמו דבורה לבית הנקין (עבדה בחקלאות ובמשק העצמאי של המשפחה).
בוגר בית-הספר החקלאי "בן-שמן".
בשנים 1938-50 היה חבר קיבוץ נען.
בתקופת מלחמת השחרור (1948) היה קצין תרבות גדודי ב"גבעתי". שופט צבאי.
אח"כ מחוץ לקיבוץ, בעל משק חקלאי בבית שערים.
היה דובר המשטרה בדרגת ע.מ.מ. (שלשה כוכבים).
משנת 1959 עד ראשית 1965 בארצות הברית. תושב חיפה. כיום בתל-אביב. ראשוני ספוריו נתפרסמו ב"משמר" ומאז פירסם סיפוריו באכסניות הספרותיות בארץ ומחוצה לה, וכן פירסם מחזות שרובן הוצגו מעל בימות הארץ (קצתן אף מחוצה לה).
מחזהו "יום לאחר המלחמה" ("הרכוש הנטוש", מחזה עברי מקורי, עלה על הבמה בשנת תשי"א על ידי המטאטא בבימויו של י. אוקסנברג); לאחר "בערבות הנגב" (תשי"ט ואילך, שהפך לאחת ההצלחות הגדולות ביותר בתולדות התיאטרון העברי, שהוצג במחזה הראשון שלו, יותר ממאה פעמים ע"י "הבימה"): את "יום לאחר המלחמה" הנ"ל כתב כמחזה הדן בבעיות נכי מלחמת השחרור, אחר שעבר פעם ברחוב אלנבי וראה נכה, קטוע רגל, מוכר זרעונים. הדבר זיעזע אותו. הנהיה ככל הגויים המפקירים את נכי מלחמותיהם ? שאל את עצמו ? בעיה זו מהווה את הגרעין הדרמתי של המחזה, שסביבו נרקמה קומדיה. במידה שהענין נוגע לנכה, הרי זו דרמה. ובמידה שהוא נוגע לעולם, הרי זו קומדיה.
השלים קומדיה בשם "מגדל בבל" (מן ההווי של יישוב-ספר, המוטרד ע"י מסתננים).
כתב דרמה שדמותה הראשית היא "חנה סנש" (מחזה על חיי הגבורה).
קבצי סיפורים ורומנים: "אפורים כשק" (1946 בהוצאת "ספרית הפועלים") ; "מי אמר שהוא שחור" (1948); "הדרך ליריחו" (תש"י) ; "דרך גבר" (תשי"ג ע"י "הוצאת טברסקי", זכה ב"פרס אוסישקין"); "סיפורי יגאל מוסינזון" (תשי"ד); "יהודה איש קריות, או חטאיו של גרימוס הקדוש" (תשכ"ג