מסחר ותעשיה, והיה חבר ועד הפקידים. בשנת 1960 יצא לפנסיה.
ב"ספר העליה השלישית" (בהוצאת "עם עובד"), בכרך א', בעמודים 260-63 פרסם מזכרונותיו כחלוץ "בכביש המתארך".
ב"ספר העליה השלישית" בכרך ב', בעמודים: 800-799 פרסם מזכרונותיו כחלוץ "יום במחצבה".
צאצאיו: עזריה רפופורט (ראה את הערך שלו בכרך זה); לאה אשת אברהם צוקרמן. נכדיו מבנו: חנני, טלי, יעלה. נכדיו מבתו: תמו, אבה, עדנה.
אליהו קום
נולד ברצ'יצה (רוסיה הלבנה), ביום כ"ט בכסלו תר"ס (31.12.1899).
לאביו הרב ר' חיים שלמה קום ז"ל (ראה את הערך שלו בכרך ס"ז, עמוד 5002) ולאמו חיה גיטה בת ר' נפתלי הרץ קום. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה ומשך אליו תשומת-לב עוד בילדותו בקולו הנעים ובשמיעתו המוסיקלית. ספג במחוז ילדותו המון זמירות ונגינותעם, ביחוד מזמרת החב"דים, ואלה נשארו ספוגים בזכרונו עד היום.
הצטרף בגיל הנוער לתנועת "החלוץ" ו"צעיריציוך שברוסיה ועלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925), לאחר קשיים ולבטים.
קיבל עול המצוות של בנין הארץ ועסק בכל השנים בבניו ממש, ועם זה לא זזה ידו מן הספר ומן הזמר היהודי.
בשנת 1932 נשא לאשה את חוה בת אהרן שלמה יודלביץ מוורשה.
עם עליתו לארץ והתישבותו בירושלים השתתף במסיבות "עונג שבת" בבית הכנסת "ישורון" בהגהלתם של העו"ד ד"ר מרדכי אליאש (שהיה אח"כ שגריר מדינת ישראל בלונדון), עו"ד מרדכי לבנון, ד"ר ראובן קצנלסון ואחרים.
במרוצת השנים עבר לתל-אביב וגם שם נטל חלק שנים רבות במסיבות שבת וחג ב"בית-העם" שבת"א, והנעים זמירות משירי-ציון, שירי-שבת, ניגוני-חסידים וכיו"ב.
משייסד משוררנו הלאומי ח. נ. ביאליק את "עו נג שבת" הוזמן אישית על ידו להשתתף במסיבות השבת בקולו הנעים, ושנים רבות בלט חלקו בזמירות השבת לתפארת.
יצאו לו מוניטין כחזן ועובר לפני התיבה בשבתות ובמועדים, כבעל-קורא ותיק ומדקדק בהיגוי ובחיתוך האותיות, כמורה ומחנך נערים לחגיגות ברמצווה. הופיע פעמים רבות בקונצרטים ובמסיבות לכבוד הזמר החסידי, בהשתתפות ד"ר יעקב סלע וד"ר לאנדוי (מי שהיו מנהלי "בית-העם" בתלאביב), והפרופ' פישל שניאורסון עם מ. ש. גשורי, ד"ר יום-טוב לוינסקי ועוד.
משתתף ב"קול ישראל" ובמיוחד ב"קול ציון לגולה", במסיבות "ידע-עם" ,בתכנית המוסיקלית ל"גלגולו של ניגון" ועוד, ותמיד עורר נוסטאלגיה לימים שעברו ואף השרה רוח חסידית בשירתו העממית ובצלילים מהעבר הקרוב.
על הופעותיו פורסמו כמה פעמים רצנזיות ב"הצופה", "הארץ", "אומר", "הגלגל" "פלסטיין פוסט", "ג'רוסלם פוסט", "היסוד" ועוד.
כיום, חזן וקורא בתורה בבית הכנסת הגדול בתלאביב.
פרופ' הרב שמחה בונם אורבאך
נולד בוורשה (פולין), ב' טבת תרע"ד (31.12.1913). לאביו רבי משה לייב אורבאך מסאסוב ולאמו שרה הענע בת עזרא נפרסטק (מצאצאי ר' חיים ברוך). קיבל חינוך מסורתי ב"יסודי התורה", מתיבתא תחכמוני, בית מדרש לרבנים, בישיבת מיר, וכללי באוניברסיטאות בורדו (צרפת) וירושלים. עסק ברבנות ובעתונאות.