מספרו של אביו "בית אברהם" ביחס לפתרון השאלה הזאת).
נשא לאשה את לאה גרונה בת זלמן קפלן. בהיותו בן 14 שנה, שלח אותו אביו (שהיה ציוני) לארץ, להתחנך בה. כעבור כמה חודשים חלה בקדחת והיה נאלץ לחזור לאנגליה.
המשפחה היגרה לארצות-הברית, האב נתמנה לרב באחד מבתי-הכנסת.
כשיהודה התבגר ורצה ללמוד מקצוע כדי להתפרנס, בחר לו אביו את המקצוע גזרן בחייטות, היות שזוהי אמנות שאפשר לשמור את השבת.
הצליח בעסקיו עד שנעשה בעל בית חרושת לתעשית שמלות, מהגדולים בניו-יורק.
התגעגע לחזור לארץ, ובשנת 1923 ביקר בארץ, השיא את בתו הבכורה עם ד"ר שמואל בן-שבתאי, שהיה אח"כ הרופא הראשי בבית-החולים "שעריצדק" בירושלים.
בשנת 1930 חיסל את עסקיו בניו-יורק ועלה לארץ עם רעיתו ובתו השנייה.
קנה בית גדול בפתח-תקווה, וביסס קיומו מהכנסת שכר הדירה.
בתל-אביב הקים "בית-חרושת אמריקאי לשמלות". לקח לו לשותף את צבי סוסניק (ראה כרך ט"ז, ע' 4953-54) שעסק במסחר הלבשה בשיקגו ועלה לארץ בשנת 1931.
הם פיתחו את התעשיה הזאת שהצליחה גם לעשית אקספורט (החל משנת 1932) ללבנון וסוריה. סוחר ערבי בבירות (לבנון) הביע את התפעלותו ואמר: לפנים היו באים מא"י לקנות אצלנו בגדים מוכנים, וכעת אנו מוכרים בגדים עשויים בא"י...
במשך הזמן רכשו לקוחות בדמשק, טריפולי, חומס וחמה (בסוריה). רוב הסוחרים שרכשו את תוצרתם לא היו יהודים. הקשר אתם נמשך עד מאורעות 1936 בארץ.
בית החרושת שלהם היה הראשון והיחיד בארץ. והם השתדלו לשמור על שמו הטוב, ויצרו הכל מסחורה משובחת. מאות בתי מסחר לשמלות לנשים היו בין הלקוחות בארץ. משפחות רבות מתפרנסות עד היום מעסק זה.
לא זכה לראות את התפתחות התעשיה שהקים. בצדק היה יכול לאמר: ידי עשו כל אלה...
למרות התמסרותו לעסקיו, היה קובע עתים לתורה.
נפטר בפתח-תקוה, ב' אדר ב' תשי"א (10.3.1951).
בנותיו: חנה אשת ד"ר שמואל בן-שבתאי ז"ל; נעמי אשת העו"ד מאיר מקליס.
יוסף דב הלב"ץ
נולד בעיירה דוברובנה, פלך מוגילוב (רוסיה) בשנת תרכ"א (1861).
לאביו ישראל הלב"ץ (ראשי תיבות: הלויים בני צדוק - הכהן הגדול של הבית השני) (סוחר יערות) ולאמו רחל נכדת ד"ר גיל. קיבל חינוך תורני בחדר ובישיבה. היה ידוע כתלמיד חכם, כעוסק בצרכי ציבור, יסד קופת גמילת חסד ועוד.
נשא לאשה את פרומה בת יוסף רזומובסקי , יליד בוברויסק.
בשנת תרפ"ג (1923) בעזרת סרטיפיקט שבנו לוי הלב"ץ מחדרה השיג למשפחה, עלו לארץ והתישבו בחדרה.
פתח עסק לחומרי בנין והקל עי"ז על התקדמות הבניינים בעיר, שלא הצטרכו לנסוע לחיפה או לת"א לקנות חומרים.
זכה לראות את צאצאיו מרוכזים בארץ ומשתתפים בבנינה.
נפטר בחדרה, י"ט תשרי תש"ט (1948).
צאצאיו: ישראל ז"ל (ראה ערכו בכרך זה); אסתר; ד"ר שמעון גלביץ ז"ל (רופא ראשי בקופת חולים של ההסתדרות. ראה את הערך שלו בכרך זה); לוי הלב"ץ (שעלה לארץ עוד בשנת 1920 וזכה להעלות את בני משפחתו לארץ. ראה את הערך שלו בכרך זה); ברוך הלב"ץ (סוחר בחדרה).