הוספות ותיקונים:
ד"ר שמעון אנטין
(ראה כרך תשיעי, עמוד 3298) לאביו יוסף אנטין ולאמו חנה. הגיע לביקור בארץ-ישראל בשנת 1897.
הארץ ואוירתה החלוצית שבו את ליבו והחליט להפכה לביתו ולעסוק במקצוע הרפואה, אותו למד בגרמניה. אולם מכשולים גדולים נערמו בדרכו. השלטונות התורכיים סרבו להכיר בניירותיו והוא נאלץ לנדוד למצרים שהיתה תחת חסות בריטית, תוך כדי עבודתו שם כרופא השתלם בצרפתית על מנת שיוכל לקבל את האישור המיוחל מאיסטנבול (תורכיה) המקנה לו את הרשות לעבוד כרופא (לאחר שעבר את בחינותיו באיסטנבול).
ב-1901 חזר לארץ והחל לעבוד בראשון-לציון כשתחום פעולתו מקיף את האזור העברי והן את האזור הערבי.
בשנת 1906 עבר לעבוד ביפו, עיר הנמל המרכזית של אותם הימים, השער של חלוצי העליות השונות.
בשנת 1907 נשא לאשה את אנה בת אשר זליג רוטשילד בירושלים. נפטרה בקייפטון (דרום אפריקה) ו' טבת תשכ"ה (11.12.1964).
בשנת 1907, בעקבות ביקורו בחברון, נתבקש להשאר בעיר ולסייע בשיפור מצבם ההיגייני והרפואי של בני הקהילה היהודית במקום. פנית הקהילה בצרוף המלצה של מסיונר אנגלי שפעל באיזור שכנעו אותו להשאר בעיר האבות ולפתוח בה מרפאה וביתמרקחת שסיפקו את השירותים הרפואיים לכל הסביבה.
בשנת 1911 עבר לפתח-תקוה אשר דרשה עזרה רפואית דחופה, ושנתיים לאחר מכן עבר לתל-אביב, העיר העברית הראשונה.
בשנת 1914, מאחר ועמדה בפניו הברירה להתגייס לצבא התורכי או לחיות ולעבוד כאזרח זר הנמ צא בתנאים עוינים, בחר וכמוהו גם חברו ד"ר מנחם (מרק) שטיין (ראה כרך ראשון, עמוד 115), לעבוד כרופאים למען הצבא התורכי בבית-חולים צבאי שהותקן במנזר נוטרדם דה-פראנס בירושלים.
ד"ר שטיין לקה שם במחלת הטיפוס ונפטר, ואילו ד"ר אנטין, שרגלו נשברה, פוטר מהשירות.
בשנת 1917 הגיע לרחובות ובה פיתח את השירותים הרפואיים במשך שנות המלחמה ולאחריה (עד 1924).
הוא ראה בעבודתו הרפואית שליחות חלוצית ולא נרתע מכל קשיים.
הישוב הערבי והן הישוב העברי ידעו להוקיר עבודתו בקרבם.
התמונה בכרך ט', עמוד 3298 - בטלה. נדפסה בטעות.
ד"ר אבא אחימאיר
(ראה כרך ב', עמוד 817 וכרך י"ב, עמוד 4121) ספריו: "ריפורטאז'ה של בחור ישיבה" (על ימי מאסרו. תש"ז); "עם קריאת הגבר" (תשי"ח); "יודאיקה" (1960).
תרגם את "מגילת הגדוד" לזאב ז'בוטינסקי (תרפ"ט ואילך).
אף הוציא כמה חוברות בעניני התנועה הרביזיוניסטית.
משה אטיאש
(ראה כרך ד', עמוד 1847) ספריו בעניני הפולקלור היהודי-ספרדי הם : "ספר שירים ותשבחות של השבתאים" (מועתק מכתבי יד עם הערות וביאורים מג. שלום בצירוף הקדמה על השבתאים בסלוניקי מי. בן-צבי, תש"ח); "רומנסירו ספרדי" (רומנסות ושירי עם ביהודית וספרדית, נרשמו מפי העם, מתורגמים לעברית עם מבוא, הערות וביאורים. תשט"ז, תשכ"א). מתחומי עבודתו בועד הלאומי הוא ספרו "כנסת ישראל בארץ ישראל וארגונה" (תש"ד).
אף היה בין עורכי "ספר התעודות" (תרע"חתש"ט), של הועד הלאומי (תש"ח-תשכ"ג).
אברהם אריה הכהן אליאב (אליוביץ)
(ראה את הערך שלו בכרך ט"ז, עמוד 4943) בעמוד 4943 - בטור השני משמאל - בשורות 6 ו-7 יש לקרוא: בשנת תרפ"ה (1925) נשא לאשה את קיילה שירה בת הרב אברהם לייב מהעיל ז'עטיל. נא להוסיף בעמוד 4944 - מלמטה למעלה המשך לשורה 12: אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר הגיעו בשורות איוב בדבר השואה האיומה וכן הידיעות... השורה 11 באותו עמוד - מלמטה - יש לבטל.
השורות 8-5 בעמוד 4943: יש לקרוא : אחיו הרב ר' מרדכי זצ"ל מו"צ בעיר סלונים. נין ונכד של הרב ר' אליעזר.