בשורה 7 - חרותות (במקום חרותים) המלים האלה: פ.נ.
בשורה 14 מלמטה - בטור מימין, בעמוד 4944 יש לקרוא בית-הדין (במקום בין-הדין).
בעמוד 4944 אחרי שורה 7 מתחת לתמונה, הוספה : עבד כפקיד במשך 10 שנים בסניף בנק קופת עם בע"מ ברמת-גן.
שמואל איזבאן (איזביצקי)
(כרך חמישי, עמוד 2283) בשנת 1959 פרסם את ספרו "המלכה איזבל" (רוגע היסטורי, תירגם מאידיש א. ויסמן . 1959).
מרדכי בן-יחזקאל (האלפרין)
(המשך לערך שלו בכרך ד', עמוד 1769) בשנת תשי"ט (1959) הופיעו ששה כרכים במקום 4 הכרכים שהופיעו קודם ל"ספר המעשיות" שלו בהוצאת "דביר".
בתשכ"א (1961) יצאה סידרת ספריו במהדורה חדשה כפרס ל"הארץ".
זכה ב"פרס ביאליק" לשנת תשכ"א (1961) של עירית תל-אביב - על "ספר המעשיות" בששה כרכים בהוצאת "דביר".
דוד (יוסף) בן-גוריון (גרין)
(המשך לערך שלו בכרך שלישי, עמוד 1097) שימש ראש הממשלה ושר הבטחון מאז עד סוף 1953.
בשנת 1953 פרש מתפקידיו בממשלה ועבר לעבודה חלוצית בנגב ביסוד הקיבוץ "שדה בוקר", והקים בו את המדרשה הידועה והתישב בו כחבר.
בסוף 1955 חזר לשני תפקידיו הנ"ל ושנה אח"כ (1956) הכריז על מערכת סיני ופיקד עליה ע"י הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין. כתב ספרים נוספים : "בהלחם ישראל" (תש"י. הדפסה שביעית. קיבל "פרס ביאליק"); "חזון ודרך" (א-ה). תשי"ז מהדורה שלישית. קיבל "פרס ביאליק") ; "ממעמד לעם" (558 עמודים. מבחר מהספרים הראשונים בצירוף מאמרים שלא כונסו. תשט"ז); "מערכת סיני" (בסתיו 1956. הדפסה חמישית. 376 עמודים) ; "צבא ובטחון" (תשט"ז); "כתבים ראשונים" (תשכ"ב) ; "על המדינה והספרות" (דו-שיח בין ד. בן-גוריון עם ח. הזז , תשכ"ג) ; "הפועל העברי והסתדרותו" (תשכ"ד) ; "נצח ישראל" (תשכ"ד) ; "דברים כהווייתם" ("על הפרשה". 1966); "פגישות עם מנהיגים ערביים" (הדפסה שניה, 272 עמודים); "מכתבים אל פולה ואל הילדים" (עם עובד, 1968).
תרגם לעברית את ספרו של ו. זומברט "הסוציאליות והתנועות החברתיות במאה התשע-עשרה" (בצירוף הערות ומילואים).
בעריכת יהודה ארז הופיע אלבום דוד בן-גוריון (תצלומי בן-גוריון המשקף בנאמנות את הדרך הארוכה של דור מניחי היסוד למדינת ישראל. 160 עמודי תצלומים. במהדורה עברית ובמהדורה אנגלית, תשכ"ז).
בשנת 1965 עזב את מפלגת מפא"י והקים בתוך ההסתדרות - תנועה חדשה בשם רפ"י (רשימת פועלי ישראל ובלתי מפלגתיים) ויצא לבחירות לכנסת הששית, ברשימת כ"א.
בין ההחלטות של רפ"י: המדינה קודמת למפלגה, חינוך ממלכתי לנוער, שינוי שיטת הבחירות, למען ייבחרו חברי הכנסת במישרין ע"י תושבי האיזורים, הנהגת ביטוח בריאות והקמת שירות בריאות ממלכתי, שימזג בהדרגה את אירגוני הבריאות הקודמים ועוד.
יסד שבועון בשם "מבט חדש".
כיום חבר הכנסת וממשיך לכתוב ספרי היסטוריה ועוד.
רעיתו פולה נפטרה בבאר-שבע, כ"ח בטבת תשכ"ח (22.1.68).
שר הבטחון רב-אלוף משה דיין
(מילואים לערך שלו שנדפס בכרך רביעי, עמוד 1792) הוא נקרא משה על שם משה ברסקי, החלל הראשון של דגניה, אשר נרצח ע"י ערבים בכ"ב חשון תרע"ד (22.11.1913) בין דגניה לנחמיה.
ב-1948 נשלח לחזית בעמק הירדן ומפקד על קרב הדגניות; נקרא על-ידי יצחק שדה, מפקד חטיבה 8, להקים גדוד פשיטה ממוכן, משתתף במבצע "דני" - פושט בתעוזה ללא תקדים ללוד, אחר-כך משתתף עם גדודו בקרבות נגד המצרים בדרום. עולה לדרגת סא"ל ומתמנה למפקד חזית ירושלים, משתתף במו"מ עם המלך עבדללה והלגיון הערבי.
ב-1949 מייצג את צה"ל בשיחות שביתת הנשק עם ירדן ברודוס. מתמנה לממונה על משלחת צה"ל לוועדות שביתת-הנשק עם ארצות ערב.
ב-1950 עולה לדרגת אלוף ומקבל את פיקוד הדרום.
ב- 1951 מתמנה לאלוף פיקוד הצפון לאחר תקופת לימודים בבריטניה.
ב-1952 מתמנה לראש אג"מ במטכ"ל.
ב-1953 מתמנה לרמטכ"ל הרביעי.
ב-1955 מעלה את רמת צה"ל בשורת מעשי תגמול נועזים, מנהיג את צה"ל במבצע "קדש".
אותה שנה נסע יחד עם המהנדס שמחה בלאס (ראה כרך שביעי, עמוד 2949) כדי לדון עם האמ