רת" ("אגרת", תל-אביב, יולי 1965).
תרגומים: "הסבא והנכד" ("הצפה", תל-אביב, 26 ספטמבר 1958); "יהושע הנער" ("הצפה", תל-אביב, 21 אוגוסט 1959).
בשפות אחרות: סיפור באידיש "אין יפו אין פראגראם יאהר" ("דער אמעריקאנער", ניו-יורק, יולי 1938).
ד"ר יוסף פומרוק
(המשך לערך שלו בכרך א', עמוד 205) כאיש ציבור, כחבר מועצת עירית תל-אביב, במשך שנים רבות, וכבעל השפעה רבה במוסדות השלטון המנדטורי דאז, עלה בידיו כתומך עוזר, לסייע לכל נצרך ונזקק ללא הבדל מעמד וללא משוא פנים. תמיד ראשון ונכון לכל פעולה למען ולטובת הציבור.
בתמונה זו נראה כשהוא צועד בראש הפגנה בככר מגן-דוד ברח' אלנבי שנערכה ע"י עירית תל-אביב והישוב העברי "נגד הספר הלבן" בשנת תרצ"ט (1939), כשהוא נושא את דגל הלאום ומאחוריו ראשי העיר, הרבנים הראשיים ומנהיגי הישוב ובני העיר תל-אביב.
נפטר בתל-אביב ביום י' אייר תש"ב (27 באפריל 1942) ונקבר באזור של אישי ציבור בבית הקברות בנחלת יצחק.
ראה בכרך ט"ז, עמודים 4942-43 את הערך של רעיתו שמחה בת אברהם חיים שלוש (כרך א', עמוד 504).
צאצאיו: אנינה אשת יונה קפלן ; עורך-הדין צבי אברהם פומרוק (רעיתו - דליה בת התעשיין למצות "אביב" ו"ישראל" - ישראל דננברג (כרך ה', עמוד 2185).
ד"ר ישראל קלויזנר
(ראה כרך שלישי, עמוד 1480) פיתח בתקופה שאחרי פרסום הערך שלו פעולה ספרותית-מדעית רחבה הן בשטח תולדות הציונות והן בשטח תולדות היהודים ברוסיה ובמיוחד בליטא.
המונוגרפיה שלו "חיבת ציון ברומניה" (תשי"ח, בהוצאת "הספרית הציונית" של ההנהלה הציונית) זיכתה אותו בפרס עירית חולון ע"ש ד"ר ח. קוגל לשנת תשי"ט.
מונוגרפיה שניה (בשלושה כרכים) הקדיש לתולדות התנועה הציונית ברוסיה ("בהתעורר עם", תשכ"ב, עד ועידת קאטוביץ של "חובבי-ציון" ועד בכלל (1884), ו"מקאטוביץ עד באזל", תשכ"ה, עד הקונגרס הציוני הראשון בבאזל ועד בכלל).
חלק ממונוגרפיה זו זיכה אותו בפרס על-שם מ. אוסישקין של הקהק"ל.
ספרו "אופוזיציה להרצל" דן בתולדות "הפראקציה הדמוקרטית", ירושלים, תש"ך. תעודות חשובות לתולדות האגודה "נס-ציונה" בוולוז'ין פירסם בספר בשם זה, שיצא בשנת תשי"ד בהוצאת "מוסד הרב קוק".
מחקר על התיישבות יהודי ארצות הברית, רוסיה ורומניה בגולן פרסם בקובץ "נשכחים", תל-אביב תשי"ט ("אדם רוזנברג, מחלוצי יישוב הגולן, חובבציון אמריקאי שנשכח").
על חלוצי הדיבור העברי פירסם מאמר ברבעון "האומה", תשכ"ד ("חלוצי הדיבור העברי בארץ") ובחוברת מיוחדת של "לשוננו לעם", תשכ"ד, בהוצאת "האקדמיה ללשון העברית" ("חלוצי הדיבור העברי בארצות הגולה").
ביוגרפיה של הפרופ' הרמן שפירא , "קרקע ורוח" (בהוצאת "הקרן הקיימת לישראל" ו"האוניברסיטה העברית", תשכ"ו).
את תולדות היהודים בליטא (מהמאה ה-14 עד שנת 1915) פרסם בקובץ "יהדות ליטא" (תל-אביב תש"ך). באותו קובץ כתב גם את תולדות התנועה הציונית בליטא (עד שנת 1914).
יזם והשתתף בעריכה של הספר "תולדות המאה העשרים" (שני כרכים, תל-אביב תשכ"ד, בהוצאת "יזרעאל").
יזם גם הוצאת קונקורדנציה חדשה לתנ"ך (לעת עתה יצאו לאור 2 כרכים. ירושלים 1957-1956).
ערך את קובץ מאמריו של ההיסטוריון והמחנך ד"ר י. הנדל ז"ל "בשבילי ההיסטוריה והוראתה" (תלאביב 1968).