(לואיס לווה) . נסע עמו בשלושה עשר מסעותיו לארצות שונות לפעול למען אחיו בני-ישראל. בהן 7 הנסיעות לא"י - כנ"ל.
על פי רצונו וצוואתו חבשו לראשו מצנפת שנארגה בעדו בירושלים, ומעל התכריכים הניחו על שכמו את המתפחת אשר חבשה אשתו יהודית בבית הכנסת ביום חתונתם, טלית משי אשר נתנה לו אמו לנשואיו, וכן הונחו בארונו: ספר זכרונותיו מירושלים, שטרי קבלות על מתן בסתר שנתן בחייו, ואשר חפץ לקחתם אל קברו.
לאפוטרופסים ולמוציאים לפועל את דברי צוואתו, הפקיד את ידידיו: נתנאל מאיר רוטשילד , את קרובו ארתור בנימין כהן, יוסף סבג-מונטיפיורי והד''ר לואיס לוי. על שמו נקראות השכונות שנבנו מחוץ לחומת העיר העתיקה בירושלים ; שכונת "אוהל משה" (נוסדה בשנת תרמ"ב-1882. נבנו בה 110 דירות); שכונת "מזכרת משה" (נוסדה בשנת תרמ"ה-1885, ונבנו בה 130 דירות); שכונות "ימין משה" (מונטיפיורי) נוסדה בשנת תרנ"ד-1894 ונבנו בה 150 דירות; שכונת "זכרון משה" (נוסדה בשנת תרס"ה ונבנו בה 100 דירות) ; שכונת "קרית משה" (מונטיפיורי) (נוסדה בשנת תרפ"ד-1924 ונבנו בה 59 דירות). מקרן "קרית משה מונטיפיורי" נבנתה שכונת "בית הכרם" בירושלים (על שטח של 120 דונם).
החכם יעקב ספיר הלוי (כנה "אחד העם") פרסם בסוף ספרו "כתר שם טוב כנף רננים" - קובץ שירים לכבוד מונטיפיורי (ירושלים, תר"ט-1849).
ספר בשם "סיפור משה וירושלים" על מסעותיו של מונטיפיורי, שנכתב ע"י מונטיפיורי באנגלית, הופיע בתרגום עברי ע"י אמשעיעוויץ בורשא, ב1879.
ספר הזכרונות לסיר משה מונטיפיורי ורעיתו יהודית הופיע בשני חלקים בעריכתו של מזכירו ד"ר אליעזר הלוי בהוצאת "תושיה" בורשא, בשנת תרנ"ט (1899) בתרגום עברי של י"ח טביוב. החוקר יוסף מיזל פירסם בשנת תרצ"ט (1939) בהוצאת ראובן מס בירושלים, ספר: אלה תולדות קרן "מזכרת השר משה מונטיפיורי", בה סקירה כללית על התהוותה ופעולתה של "קרן מזכרת משה". בספר זה פרטים רבים על ספרים רבים שנדפסו בחייו ובמותו של משה מונטיפיורי. ראש הביל"ויים ר' יחיאל מיכל פינס (חותנם של דוד ילין ויוסף מיוחס, ראה כרך שני, עמוד 562) נתמנה בתור בא כוח של קרן "מזכרת משה". הקרן עזרה למוסדות רבים להבנות ולהתקיים.
היות ופרדס מונטיפיורי בצפון ת"א היה כל השנים בהפסדים, נמכר הפרדס ב-22.12.1922 ל"סוכנות אמריקנית א"י לעסקי קרקעות" בהנהלתם של ישראל מרדכי טננבוים (גואל קרקעות ת"א ועוד) וישראל בלומנפלד, במחיר של 5665 לירות מצריות (אחרי כיבוש הארץ השתמשו בארץ בלירות מצריות) והם העבירו זכויותיהם לפי חוזה ביום 10.12.1923 לשות פים : דב בר שפק-לבזובסקי וחיקל שיף, שחלקו את השטח של הפרדס ל-200 מגרשים בערך, אשר נמכרו ליחידים במחיר 8 גרוש מצרי לכל אמה, רוב הקונים היו חברי "המזרחי הצעיר" וחוץ מזה נגאלה שטח אדמה בגבול הפרדס מידי הגרמנים הנוצרים משרונה (כיום - הקריה) ועל כל השטח הזה נוסדה "שכונת מונטיפיורי". בשנת 1937 נספחה השכונה לתחום העיר תל-אביב.
בתל-אביב נקרא שם רחוב על שמו.
בעיר ראמסגייט הוקם בית מדרש לרבנים על שם "יהודית מונטיפיורי" בהנהלת הרב ד"ר משה גסטר ז"ל (1890-96), וכן בתי ספר על שמו.
הרב שלמה פוליצ'ק
העילוי ממייצ'ט נולד במייצ'ט (פולין), כ"ח כסלו (ד' דחנוכה תרל"ח (5.12.1877).
לאביו ר' יוסף פוליצ'ק ולאמו רישע בת ר' אהרן ווינער. בן חמש היה כאשר החל ללמוד בחדר. בן אחתעשרה היה בבואו ללמוד בישיבת וולוז'ין שבראשה עמד הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) . התלמידים המבוגרים בישיבה זו, כשראו את הילד בן ה-11 מתקבל כתלמיד בישיבה, מיהרו למחות באוזני ראש הישיבה הנ"ל, ושאלו ספק בלעג, ספק ברוגז: "היכן חושבת ההנהלה להעמיד את ערישתו של התלמיד החדש ?" אך, החיוכים והרוגז נעלמו לאחר שכמה מן התלמידים המבוגרים פתחו בשיחה עם ה"תינוק" הזה.
כשהגיע מבית הוריו בכפר פניצ'יניץ שליד העיירה מייצ'ט שבקרבת הערים סלונים וברנוביץ אל הישיבה הגדולה הנ"ל בוולוז'ין, לא היה סתם ילד כשרוני. הוא חרג הרבה אל מעבר למה שמוגדר כ"ילד פלא". כשלמד בחדר שבמייצ'ט, ולאחר יום לימודים אחד ויחיד ידע כבר בן ה-5 לקרוא בסידור ברהיטות,