עד שגמרו את ביקורת הנוסעים ואח"כ הוציאוהו מהחבית ושלושה ימים לפני חג הפסח שנת תרפ"א (1921) עזרו לו לרדת לחוף יפו אף שלא היו לו כל תעודות עולה (אחד העולים מגרוזיה טען לפני הקברניט שהוא בנו, ורק מרוב פזיזות לא הספיק לרשום אותו בתעודה שלו). יחד עם החלוצים נכנס לבית העולים על שפת הנמל ביפו. בערב פסח נסע לירושלים והתאכסן בבית מורו הרב חיים אליה-שווילי שהגיע מגרוזיה שבועיים לפניו.
באותו פסח פרצו פרעות בירושלים ורוב העולים שבאו עמו נהרגו באכזריות ע"י הפורעים הערבים. הוא הצליח להנצל בימים ההם מהפרעות.
לאחר חג הפסח הכניסו אותו לבית היתומים "ציון" שבהנהלת המנוח ר' אברהם יוחנן בלומנ טל ז"ל.
שם חונך עד שנת תרפ"ח (1928). למד שם תורה ודרשה והיה לאחד התלמידים המפורסמים בירושלים, כנואם ומרצה.
בשנת תרפ"ו (1926) היה מלמד תלמידים בת"ת בני-ציון בשכונת הגורזים במוסררה, ליד שער שכם וכן בשכונת הבוכרים. ניצל אז מרעידת אדמה, וכן בשנת תרפ"ט (1929) ניצל מידי הערבים (זה קרה ביום ששי, בחודש מנחם אב של הפרעות בחברון) בקרבת שער שכם והצליח לשלוח את התלמידים הביתה בעוד מועד.
בשנים תרפ"ח-תרצ"ג היה מורה ומחנך ב"בית היתומים ציון" הנ"ל.
גמר את בית המדרש "דורש ציון" ואח"כ כמה כיתות בית מדרש למורים של המזרחי. למד הנהלת חשבונות.
היה חבר בארגון "ישראל הצעיר".
היה נותן גם שיעורים בשיעורי ערב שהתקיימו מטעם הוועד הלאומי לא"י.
נתן הרצאות תורניות, מדעיות בהזדמנויות שונות, וכן בענייני גאולת עם ישראל.
קיבל תעודת מורה לשפה העברית ולספרותה מטעם הוועד הלאומי לא"י.
בשנת תש"ב (1942) נשא לאשה את עליזה בת הרב המקובל יוסף מוצרי ז"ל מישיבת "פורת יוסף".
במלחמת העצמאות גרו בעיר העתיקה, ברחוב המידאן, והצליחו להתחמק משם בעוד מועד, אך כל רכושם אבד. גיסו משה , היה חבר אצ"ל ונתפס בשעת הדבקת מודעות בבתי-מחסה בירושלים, ובשעה שהיה לבוש בתלבושת של חסיד. הובא לבית משפט צבאי בריטי. הצליח לברוח משם והסתתר במשך שנתיים. בשנתיים אלו סבלה כל המשפחה מביקורים תכופים של המשטרה הבריטית.
לאחר הקמת המדינה השתתף בכיבוש יפו וחזר עם מכונת יריה לירושלים והתגייס לצה"ל.
בשנת תרצ"ה (1935), בערב פרוץ מלחמת איטליה-חבש, חיבר את ספרו הראשון "חזון החיים" פירוש על "ספר דניאל" וקץ הגאולה. הספר אזל ומבוקש מאוד ע"י הציבור.
בשנת תש"ט (1949) חיבר ספר שני בשם "חשבונות הגאולה" שבו הוכיח בחשבונות תנ"כיים וקבליים על הקמת המדינה ועל העתיד לבוא.
בשנת תשכ"ד (1964) הוציא לאור (במאמץ עצום ועל חשבונו הפרטי) את החלק השני של הספר "חשבונות הגאולה", שבו כתב מראש על השחרור בשנת תשכ"ז (1967).
בשנת תשכ"ח (1968) הוציא מהדורה אחרונה עם הוספות נפלאות, ובו הוא מגלה את דבריו של האר"י זצ"ל מלפני ארבע מאות שנה, שהכריז כי שנת תש"ל (1970) היא שנת הגאולה.
מר שבילי מוכיח על "התקפה רוסית-מוסלמית על ישראל" בשנים הקרובות (גג ומגוג).
כיום הוא עובד כמנהל חשבונות במדור המשכורות בסוכנות היהודית בירושלים.
על ספריו הופיעו מאמרי הערכה בעתונים רבים.
ביום 26.6.67 היה שידור מיוחד ברדיו בירושלים. עסקן פעיל בוועד העדה הגורג'ית בירושלים.
צאצאיו: אביגיל אשת מנשה זכאי; יוסף ; בנ ימין ; דניאל.
דוד שילה (שולקוביץ)
נולד בסלונים (פולין) בסיוון תרס"ג (יוני 1903). לאביו אברהם שולקוביץ ולאמו שיינה לאה לבית רזבילובסקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בעיקר התעניין באומנות התיאטרון.
בשנת 1923 עלה לארץ.
בשנת 1925 נשא לאשה את חנה בת משה וחיה שבחדרובסקי מהעיירה פינסק (פולין).
זמן מה שיחק בתיאטרון ה"במה" בחיפה ולאחר מכן, בשנת 1925 כשמשה הלוי (ראה כרך שני, עמודים 953-54) עלה לארץ, יסד באותה שנה את ה"אהל" מטעם ועדת התרבות של הסתדרות העובדים הכללית. בין 200 מועמדים נבחר דוד לחבר ה"אהל" ושיחק בהצגה הראשונה "נשפי י. ל. פרץ" ואחרי כן