במבצע צבאי - העברת מטוסים מלוד לשדה דב בצפון ת"א.
בשנת 1948 ביצע טיסות לכל חלקי הארץ ובכללם לירושלים, גוש עציון ובן-שמן, בהעברת נשק וצרכי מזון.
כשהחמיר המצב בגוש עציון העביר לנצורים שם פתק מטעם הסוכנות היהודית שלשם מסירתו היה עליו להנמיך טוס וכנפי המטוס נוקבו מכדורי האוייב. כשחזר הביתה היה מזועזע ממראה פני האנשים במקום.
בליל הכרזת המדינה שימש כאחראי בשדה דב ומשהופיעו אווירוני האוייב, סבורים היו הכל שאלה הם אווירונים שלנו. אולם הוא זיהה אותם, הודות לעירנותו התריע על כך מיד וכל האנשים שהיו סביבו נכנסו לחפירות וניצלו.
בשלהי שנת 1948 נשלח להשתלמות באמוני טייס מתקדם בצ'כיה.
ב-10.3.1949 נענדו לו כנפי טייס על ידי הרמטכ"ל רב אלוף יעקב דורי (ראה כרך שלישי, עמוד 1120).
נשא לאשה את אלישבע בת משה. בשנת 1951 נשלח לאנגליה לקורס העברה על מטוסי מוסקיטו.
בשנת 1953 סיים בהצטיינות קורס מתקדם לקצינים של חיל האוויר. באוקטובר 1956 השתתף במבצע סיני עם הצנחנים במיטלה.
מנעוריו הצטיין בחריפות, בתפיסה מהירה, במחשבה מקורית, בכשרון ניסוח ובצלילות הדעת, שעמדו לו עד יומו האחרון.
כששאלו חבר למה אינו עוזב את הצבא ועובר לשרת ב"אל-על" - השיב בפשטות: "אבל מישהו צריך להישאר גם בצבא !" 24197 שעות ו-43 דקות של טיסה ביצע בשנות שירותו בחיל האוויר.
מועצת עיריית ת"א הגישה לו בשם העיריה סכום כסף, כפרס לתעופה ע"ש דב הוז (כרך ג', עמ' 1336).
היה בין 15 הטייסים הראשונים שהניחו את היסוד לחיל האוויר והיה מהראשונים שהופיעו עם צנחני ישראל מעל המיטלה. תרם רבות לעיצוב דמותו של כוחנו האווירי. היה תמיד בין הראשונים והנועזים להתייצב בשער.
נפל בשעת מילוי תפקידו כשידו על הגאי הסופרמיסטר החדש ביום ד' כסלו תשכ"ד (20.11.1963).
בשנת תשכ"ז, ליום השנה השלישי למותו, הוציאו ידידיו ובני משפחתו ספר בשם "להב שכבה" (120 עמודים) ובו מכתבים רבים, החל מנשיא המדינה, שרים, חברי כנסת, רבנים, מפקדים וחברים מחיל האוויר - המספרים בשבחו.
הנציחו על שמו את המועדון, בית הספר לפיקוד ומטה שבו שימש כסגן מפקד וכמדריך פו"מ-אוויר.
חורשה בן 2560 עצים נטע ב"יער הטייסים" אשר ב"מודיעין", ע"י בני משפחתו ומוקירי זכרו ליום הולדתו הל"ח.
אינג' דב קולמן
נולד בריגה (לטביה), ו' סיון תרנ"ב (15.5.1892). לאביו יעקב קולמן ולאמו פסיה אסתר לבית רו בינשטיין. קיבל חינוך מסורתי בחדר, וכללי בבי"ס ריאלי וגמר פוליטכניקום וקיבל תואר של מהנדס אזרחי.
היה בעל מפעל לייצור תנורים לצבא הרוסי. עבד בג'וינט בשיקום הריסות קהילות שנחרבו במלחמה העולמית הראשונה. הגיש עזרה לנזקקים שפנו אליו.
היה פעיל ב"החבר", אירגון שיירות, והיה המלווה של שיירות מפליטי קורלנד.
בשנת 1921 עלה לארץ.
עבד בהתחלה בייבוש ביצות חולדה.
בארץ קיבל רשיון לעבוד גם בתור שמאי מוסמך.
היה חבר הנהלת הצה"ר.
השתתף בוועידת הצה"ר ב-1935.
חבר מפקדת "המשמר האזרחי" במלחמת העולם השניה.
נשא לאשה את מושה בת פיביש כהן.