ביום 19.12.68 היה יו"ר נשיאות הוועידה המ"א (41) שנערכה בת"א ע"י מיסדר בני ברית בישראל. משנת 1968 חבר הנהלת "יד ושם".
חבר הוועדה המרכזית של המכון לחקר הציונות באוניברסיטה תל-אביב (משנת 1968).
החל משנת 1968 חבר בהנהלת מכון ע"ש ליאו בק בירושלים, וכן חבר מזכירות אירגון ספרני ישראל (אס"י) משנת 1959.
משנת 1966 סגן יו"ר האיגוד הארכיוני בישראל.
כתב מאמרים היסטוריים בכתבי עת מדעיים על המדיניות הציונית לפני מלחמת העולם הראשונה ומאמרים מקצועיים על ארכיונאות.
צאצאיו: עירית אשת יחזקאל עובדיה; שמעון.
שבתאי רביב (רבינוביץ)
נולד בתל-אביב, כ"ו בניסן תרפ"ו (10.4.1926). לאביו דוד רבינוביץ ולאמו יהודית בת בנימיןאוברמן (ראה את הערך שלהם בכרך זה). קיבל חינוך בביה"ס התיכון "אחד העם" בפ"ת.
בשנת 1943 יצא לגרעין הכשרה של "המכבי הצעיר". שירת בפלמ"ח והיה חבר "הסוללים" קבוצה מיוצאי "המכבי הצעיר" עד 1949.
בשנת 1948 נשא לאשה את לאה בת דב זילבר שטיין מרמת-גן. סיים ביה"ס הגבוה למדע המדינה בירושלים ב-1955.
במלחמת הקוממיות התגייס לצה"ל והגיע לדרגת רב-סרן. שימש בין השאר קצין חינוך של הנח"ל ועורך "במחנה" (1961-1957).
שימש בתפקידי הדרכה וחינוך. בסוף 1961 שוחרר מצה"ל.
בשנים 1965-67 שימש קונסול לענייני עתונות בקונסוליה הכללית של ישראל בניו-יורק.
חבר הנהלת האיגוד ליחסי ציבור בישראל.
ערך את הספר "ימי רמה" (פרקי "רמת-הכובש", הוצאת "מערכות", 1964); ערך את הספר "אנו הלוחמים" (בהוצאת "עמיחי", 1967) ; ערך את ספר "השוטר היהודי בממשלת המנדט" (1969).
ממונה על יחסי ציבור ברשות הנמלים.
צאצאיו: רונית, טל.
פנחס לייב בוכוויץ
נולד בסלומיניקי ע"י קרקוב (פולין) ב-תרמ"ח. לאביו מרדכי יוסף בוכווייץ (מחסידי הרב מאלכסנדר, משפחה אמידה) ולאמו חוה לבית שז'גובסקי. קיבל חינוך מסורתי. עוד בילדותו, בשבתו על ספר הגמרא, התחיל להתעניין ונתפס לפעולה ציונית במקום. בסתר התחיל לקרוא ספרים עבריים וציוניים.
בשנת תרס"ח (1908) נשא לאשה את איטה בת יצחק מאיר שנברג (מחסידי הרבי מגור) ועבר לבנדין. ע"י קטוביץ, ושם הצטרף לתנועה הציונית בכלל ו"המזרחי" בפרט בראשית יסודה. ולתנועה זו הקדיש כתועמלן רב השפעה בערי השדה, יחד עם רעיתו, את כל ימי חייהם. היא השתתפה באופן פעיל בתנועה בבנדין והיתה כל הזמן חברת ועד ופעילה ב"ויצ"ו".
סיים ביה"ס הגבוה למדעי המדינה בירושלים (1955).
נולדה ב-1892 בבנדין וגמרה את הגימנסיה "קשימובסקה". היתה פעילה בתנועה הציונית ומטעם "ויצו" היתה ממונה על גן הילדים שהיה פעיל עד פרוץ המלחמה. כל ימיה עמדה לימין בעלה ועזרה לו בעבודתו הציבורית. בביתה התארחו ראשי התנועה הציונית ומזרחי שביקרו בבדנדין.
אחרי זמן קצר נבחר כיו"ר תנועת המזרחי בבנדין.
היה חבר הוועד המרכזי של "המזרחי" בפולין.
בשנת תר"פ (1920) ביוזמתו ועבודתו המסורה נוסד בעיר בית-ספר ציוני-דתי "מזרחי", שלו הקדיש את כל כוחותיו ועמלו.
חוץ ממנו השתתפו בוועד בית הספר י. מ. קורלנד, יעקב ניימרק, שלמה לוין, דוד ארליך וחיים גוטפריד .
לאחר זמן קצר למדו בבית-הספר הנ"ל למעלה מ-200 תלמידים, שקיבלו הוראה בשפה העברית מפי המנהלים ברונשטיין ואחריו ד"ר א. גוטסדינר (נפטר בארץ) והמורים דוד לונדנר, זידר, ברל בסר, איסר הירשזון ויוסף הירשברג.