אוקראינה. בשנת 1648 הופיע על במת דברי הימים הרוצח בוגדן חמילניצקי והציף את השדות והנהרות בדם יהודי נקי. השחיטה נמשכה עד 1654 והביאה כליה על חמש מאות אלף יהודים, מיונקי-שדים ועד אנשי שיבה. וכך נמשכו פרעות עד הרוצח פטליורה שהרבה בשחיטות.
משנשאל ע"י הקטיגור קאפינסקי, אם מאמין הוא, כי אמנם השתתף פטליורה אישית במעשי הרצח והאונס, השיב לו הנאשם, כי קאטו הרומאי , שהיה אחראי לחורבן "קרתאגו", לא ראה אף הוא את "קרתאגו" מעודו...
וכשהתחיל לגולל בפני השופטים את פרשת הפוגרומים, יורדת מועקה על הכל, והוא עצמו מתחיל לנשום בכבדות. בהמשך סיפורו דואב לבו והוא עומד על סף העילפון, בית הדין נאלץ להכריז על הפסקה של עשרים דקות.
היום הראשון של המשפט מסתיים בתיקו, ולמחרת היום כבר משתנית במת החזיון והתפאורה. במרכזו שוב אינו עומד הנאשם, כי אם פטליורה. עיקר מעמצי התביעה מכוונים להוכיח, כי פטליורה לא היה אחראי לפוגרומים , וכי להיפך, עשה כמיטב יכולתו לגונן על יהודים, למנוע שחיטות ולפצות את הקרבנות בכספים.
והנה, ככל שמצטנף, כביכול, הנאשם בפינתו, עולה ומתנשא סניגורו העו"ד הנרי טורס , אחד משלושת הפרקליטים הגדולים ביותר בצרפת. זה מכבר יצאו לו מוניטין כמגינם של נרדפים. מעתה שליט טורס בזירת בית הדין, מתערב ללא הרף במהלך הדיונים, מזים ומפריך טענות התביעה בכל האמצעים העומדים לרשותו, ובנוסח האסכולה הצרפתית מנצל כל מומנט דראמאטי במיטב כשרונו של שחקן.
אחת ממשימות הקטיגוריה היתה להשחיר את פני הנאשם, ועל כן שמה לה למטרה לנצל את עדותו של השוטר, שאמר שהנאשם במקום המעשה, טען, כי המתנקש המשיר לירות בנרצח גם לאחר ששכב שרוע על המדרכה וצעק: "די ! די !" התנהגות כזאת - שפלות יש בה, וגם הנאשם וגם סניגורו מתקוממים נגד ההשמצה בכל כוחם. כאן הסתמך הנרי טורס על יסוד פסיכולוגי רב משמעות. הוא שאל את השוטר, באיזו לשון דיבר פטליורה את דבריו האחרונים, ומשענה לו כי בצרפתית (שהרי אוקראינית אין הוא עצמו שומע), פנה טורס אל השופטים וקבע הלכה פסוקה, שלא יתכן כי ברגעי חייו האחרונים ידבר אדם בלשון שאינה שפת אמו... ועדות השוטר הוזמה כעדות שקר...
ולא זו בלבד, אלא שיש בידו של טורס גם ראיה