בשנת תרצ"ד (1934) עלה לארץ כתלמיד האוניברסיטה העברית בירושלים.
בשנת תרצ"ח (1938) גמר כמוסמך M.A.האוניברסיטה העברית את המקצועות : תנ"ך, ספרות, והיסטוריה. בו בזמן גמר גם חוק הלימודים במכון הפדגוגי שליד האוניברסיטה העברית וקיבל תעודת הוראה.
בשנת תש"א (1941) נשא בירושלים לאשה את עמליה בת יהודה ליבזר. היה מורה בירושלים ואח"כ בתל-אביב בגימנסיה העברית "הרצליה". שלוש שנים היה מרצה ללשון עברית ולתנ"ך באוניברסיטה "בר-אילן". מלבד זה הוא מרצה לתנ"ך זה עשרים שנה בחוג לתנ"ך של המועדון המסחרי והתעשייתי בתל-אביב, וזה שמונה שנים הוא מרצה בכל שבת ב"אוהל שם" בתל-אביב על פרשת השבוע.
הרבה הרצה מטעם החברה לחקר המקרא, שהוא אחד ממייסדיה הראשונים.
מלבר ההוראה הוא עוסק במחקר הלשון והמקרא. פרסם פירושים לספרים : ישעיה, ירמיה, יחזקאל, תרי-עשר, משלי ואיוב. מוכנים בידו לדפוס פירושים לכל נ"ך. כעת הוא עובד על פירוש לתורה.
תקוותו שעם פרישתו לגמלאות יוציא פירוש לכל התנ"ך.
עם זה הוא מכין פירוש לראב"ע לתורה. הוציא לאור ספר דקדוק הלשון העברית.
במשך כל הזמן הוא מפרסם מחקרים בלשון העברית ובתנ"ך ומפרשיו, כמו כן מאמרים בהוראת המקצועות הנ"ל, הערכת ספרים וכד'.
ערך ספר "קארל" וספר "קורנגרין" מטעם החברה לחקר המקרא, והספר יד ושם לזכר "ר' ישראל בן טובים ז"ל" והספר "אגדה ומחשבה ביהדות" ב"הוצאת ניב".
זה שנים שהוא כותב מדור הלשון ב"הצופה".
כשמלאו לו ששים שנה יצא אוסף מחלק ממאמריו בשם: "מקרא ולשון", 416 עמודים בהוצאת "ניב". בחלק השני של "מקרא ולשון" יוכנסו מאמרי מחקר שנתפרסמו יותר מאוחר: ראב"ע כפרשן (סיני), הוויכוח על ראב"ע בספרות ההשכלה (סיני), ספר וסופר במקרא (סיני), שמואל ודורו (סיני, עמוד 44). הנבואה בישראל (מחניים), משה (מחניים), מלכות יהודה (מחניים), נער, נוער, נעורים (מחניים), מצרים במקרא (מחניים), מים במקרא (מחניים), בית לחם (מחניים), הרמב"ן כפרשן (הצופה), ספר דברים כמשלים את התורה (ספר זרכבוד, החברה לחקר המקרא), ועשרות מאמרים יותר קצרים, שנתפרסמו בעיתונים יומיים ופריודיים שונים.
בוסתנאי (ידידיה) אבולעפיה
נולד בשכונת נוה צדק, יפו, ביום י"א תשרי תר"ס (15.9.1899).
לאביו המורה שלמה אבולעפיה (מהמורים הראשונים בעליה הראשונה. היה חוטר מגזע מלומדים, מקובלים ופייטנים מפורסמים בספרד. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 491) ולאמו רבקה (ראה את הערך שלה בכרך תשיעי, עמוד 3269) בת האיכר, חבר ביל"ו, וממייסדי ראשון לציון, יעקב פרץ פריימן (ראה את הערך שלו בכרך תשיעי. עמוד 3295).
הוריו היו מראשוני שכונת נוה צדק וממייסדי העיר תל-אביב.
קיבל חינוך עברי בביה"ס "עזרה" ביפו (מחזור ב') והגימנסיה העברית "הרצליה" (מחזור ה'). השתלם בהנדסת בניין, ייעוץ ומחקר בנושאי בניה שונים, בהם הוא עוסק כיום. קיבל תואר : מהנדס אזרחי B.Sc.().
בשנת 1913 היה אחד משלושת מארגני שביתת ביה"ס "עזרה" (מיסודם של יהודי גרמניה) להשלטת השפה העברית.
בשובו לתל-אביב בשנת 1918 (אחרי כיבוש הארץ ע"י הבריטים) מגירוש תושבי תל-אביב ויפו ע"י התורכים נתמנה למעמל ראשי באגודה להתעמלות