את בית הכנסת, הכניס ספר תורה לארון הקודש והיה פעיל בהנהלת בית הכנסת וסידוריו.
כל ימיו היה נדבן,עסק בגמילות חסדים והרבה בתרומותיו למושב זקנים, למוסדות חינוך עוורים ולישיבות.
בשנותיו האחרונות נתאלמן (היתה אשת חיל, נבונה אשר דאגה לחינוך מעולה לצאצאיה. נתנה להם השכלה יהודית וכללית. לקחה חלק בעבודות הבנין של בעלה ובניה. בימי מחלה ומחסור - כשהגיעו לארץ עד שהסתדרו, התגברה על מצוקת החיים. דאגה לנקיון ולסדר הנאה בפנים בית הכנסת והבית), סבל יסורי נפש ואבלות אחרי מות בנו האהוב עליו ירמיהו ז"ל, שהיה יד ימינו בעבודת-בנין ומנהל ראשי בחברת בנין נוה. בתו הבכירה, בת-ציון פינסטון באה מארצות הברית ודאגו לו לעת זקנה.
עד יומו האחרון היה ער ומתעניין בכל הנעשה בארץ. רבים היו מבאי-ביתו שנעזרו על ידו בעצתו, בהדרכתו וגם במתן בסתר.
נפטר בתל-אביב, ט' תמוז תשכ"ו (27.6.1966) והובא לקבורה בקרית שאול, תל-אביב.
צאצאיו: בת-ציון פינסטון; חיים אבא ספוז'ני קוב (אייזיקסון); ירמיהו ז"ל; חוה לאה אשת משברג.
הלל פרלסמן
נולד בבלז'יץ (פולין), כ"ו כסלו תרע"ג (4.12.1912). לאביו משה פרלסמן ולאמו טובה בת יוסף טננבוים. קיבל חינוך מסורתי וכללי בבית ספר עברי בפולין. למד וקיבל הכשרה לעליה לא"י בהכשרה אשר בעיר קלסוב בפולין.
היה ממייסדי בית"ר בבלז'יץ.
בשנת 1931 נתמנה כמפקד קן בית"ר בעירו.
בשנת 1932 עלה לארץ עם קבוצת בית"רים מפולין.
בשנים 1933-36 היה סוכן חברת ביטוח בחיפה.
באותה תקופה היה נציג העתון היומי של תנועת הצה"ר "הירדן" בחיפה.
בשנים 1934-35 יזם בחיפה הקמתו של אירגון נוער בלתי תלוי בשם "פלוגות דרור" שהיה מפקדו ושכלל כמה מאות חברים אשר התאמנו בנשק ובין מטרותיה היתה הקמת מדינה עברית בא"י, בעזרת המעצמה הים-תיכונית - איטליה. למטרה זו השתתף כציר בלתי תלוי בכנס עולמי של אירגוני נוער אשר התכנס ברומא. סיסמת "פלוגות דרור" היתה: "רומא החריבה את ירושלים ורומא חייבת לסייע בשחרורה".
עם פרוץ המאורעות 1936 הוקצע מטעם ה"הגנה" ל"פלוגות דרור" קטע שמירה בחיפה. התקשרותו של השלטון האיטלקי לציר "ברלין-רומא", וכל אשר נבע מכך, לא איפשרה ליהודי כל פעולה נוספת בכיוון זה. "פלוגות דרור" התפזרו ללא המשך.
היה מפעילי פלוגת בית"ר בחדרה, בית"ר בתלאביב ובית"ר בחיפה.
בשנת 1936 היה בין מייסדי "הוועד למען אסירי עכו".
היה פעיל בארגון אצ"ל (אירגון צבאי לאומי בא"י). בתקופת השתייכותו לאצ"ל נאסר בשנת 1944 ונכלא בלטרון.
משנת 1936 עד 1940 מייסד ומנהל "קרן העובד הלאומי" ב"הסתדרות העובדים הלאומית" בתל-אביב שהיה בין מייסדיה.
בשנים 1940-41 מנהל העתון היומי "המשקיף".
משנת 1941 החל בהוצאה לאור פרטית, תחת השם "הלל", ובין השאר יצאו בהוצאה זאת מספר ספרים על זאב ז'בוטינסקי (אחד לשנה) ; "תולדות שחרור עמים"; ספר "על יהלומים".
היה המו"ל של השבועון המדיני "החברה" בעריכתו של הרופא והחוקר ד"ר יעקב וינשל (ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 901), מו"ל של השבועון "המערב" בעריכתו של העסקן והרופא ד"ר זאב פון וייזל (ראת את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 969) וכן היה מו"ל של הירחון "היהלום".
בשנת 1947 נשא לאשה את שולמית בת אלכסנדר (סנדר) כהן (מראשוני הסוחרים הסיטונאים ביפו לפני מלחמת העולם הראשונה. היה בין 60 הבונים הראשונים של שכונת "אחוזת בית" - היא כיום העיר תל-אביב. ראה את הערך שלו בכרך ראשון, עמוד 267).
משנת 1952 סיטונאי בענף הנייר.
פעיל בסקציה של סוחרי הנייר.
מנהל קרן "מס כבוד לבית"ר".
חבר לשכת המסחר תל-אביב-יפו.
היה ציר לוועידות שונות של "תנועת החרות".
ציר לוועידה השנתית של 1967 של מיסדר "בניברית".
בשנת 1966 נבחר לראשונה לנשיא לשכת "גדעון" - בני-ברית בת"א, ובשניה לאותו תפקיד בשנת 1968 לשנת 1969.
בניו: אלכסנדר, אהוד.