מלפני מלחמת העולם הראשונה את הצעירים מכל העדות.
החל לעבוד בסנדלרות במשך זמן קצר ואח"כ עסק בנכסי דלא ניידי, והצליח ע"י קשריו עם השכנים הערבים לגאול שטחים ניכרים בחולון במטרה להקים שכונה לעדה התימנית בשם שכונת "צעירי המזרח" ויחד עם חברו, העסקן וראש התאחדות התימנים בא"י המנוח זכריה גלוסקא ז"ל (ראה כרך שלישי, עמוד 1515) גאלו שטחים רבים עבור הקהק"ל ומוסדות אחרים.
בשנת 1936 נשא לאשה את מרגה בת פליכס בלו מנפלד ובזיווג שני נשא בשנת 1945 את שולמית בת יעקב רוקבן. היה פעיל בהגנה ואח"כ עזר יחד עם חבריו למחתרות אצ"ל ולח"י.
נבחר פעמיים ע"י התאחדות התימנים בא"י לציר באסיפת הנבחרים בירושלים.
במשך 40 שנה היה יד ימינו של יו"ר התאחדות התימנים בא"י המנוח זכריה גלוסקא ז"ל הנ"ל. עזר להתאחדות לעליית עולים מתימן במשך כל השנים וסידורם בארץ.
ביקר כמה פעמים בארצות הברית לנהל תעמולה לטובת מגבית לתנועת התימנים ועלייתם וסידורם בארץ. לשם זה פתחו משרד מיוחד בניו-יורק.
צאצאיו: מאשתו הראשונה : אמנון. מאשתו השניה: יוסף.
שמחה מאיר שיפמן
נולד בוארשה (פולין), חשוון תרנ"ד (בסוף 1893).
לאביו ר' יעקב (ממשפחת רבנים ומחסידי ווארקי).
קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבות בוארשה. למד עברית.
בוארשה היה סוחר בסיטונות בענף הטבק והצליח בעסקיו.
היה פעיל במוסדות ציבוריים-דתיים.
בשנת תר"ס (1910) נשא לאשה את הינדה בת חיים יהודה רדליק (נולדה בווארשה - פולין בשמחת תורה תרנ"ג. אמה אסתר רחל בת הרב דוד גרשון שניאורסון, ממשפחת בעל התניא). שמחה זכה בנעוריו להסתופף בחצרו של האדמו"ר ר' יצחק קאליש מוורקי זצ"ל באטובק. הרב אברהם יצחק ברומברג (ראה את הערך שלו בכרך י"ז, בעמוד 5152) בספרו: "האדמו"ר הזקן ר' יצחק קאליש מווארקי ובניו" (תשי"ב. מהדורה שניה, בשם: "האדמו"רים לבית ווארקי ואמשינוב" בתשט"ז).
עזרה לבעלה בעסקיו וגם בענייני ציבור. בתרפ"ד (1924) עלה לארץ עם אשתו ו-5 ילדים (4 בנים ובת אחת) בעליית הרבי מיאבלונה והתיישבו עם החסידים שעלו בעליה זו, בגבעות "שייךאברייק" (כיום "טבעון"). אח"כ עברו להאחזות קבע ב"כפר חסידים" (מקודם: "נחלת יעקב") שהיה ממייסדיו.
היה גם בין העולים על הקרקע ב"חרטיה" (כיום "שער העמקים").
היה חבר מושב עובדים שיתופי "כפר חסידים'', אשר בו שימש במשך רוב שנותיו כיו"ר הוועד המקומי וכמוכתר אזורי מטעם שלטונות המנדט הבריטי.
נוסף לתפקידו הנ"ל היה פעיל מאוד באזור "עמק זבולון", ובשנת 1939 חתם על הסכם ראשון מסוגו עם חברת "מקורות". על הסכם זה חתמו לוי שקולניק (כיום לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל) ופ. קוז לובסקי (כיום - פנחס ספיר, לשעבר שר האוצר וכיום מזכיר כללי של מפא"י).
כעסקן רב פעלים בתנועת "המזרחי העולמי", שימש כמנהל מחלקת ההתיישבות של המזרחי וטיפל בהקמת היישובים "בית מאיר" שבפרוזדור ירושלים, וכן ב"רמת פנקס" ו"כפר סיטרין".
היה לוחם אמיץ למען זכויות המתיישבים הדתיים ונפגש לצורך זה עם ראשי היישוב והשליטים הבריטיים. דאג להכנסת רשת החשמל לכפר חסידים. גייס תקציבים לסלילת כביש קשר לחיפה. בנה את הגשר