הגדול על נחל הקישון המקשר עד היום את "קיבוץ יגור" עם כביש "הקריות" לחיפה דרך "כפר אתא". רוב שנותיו היה חקלאי ב"כפר חסידים".
נפטר בתל-אביב, ט"ז בשבט תשכ"ז (27.1.1967) והובא לקבורה ב"כפר חסידים" בחלקת המייסדים.
צאצאיו: יעקב שיפמן (סופר ועתונאי. נרצח ע"י הנאצים בפריס); יהודה שיפמן (ניספה במלחמת העולם בויטבסק - רוסיה); צפורה אשת זאב כדורי (מוארשה, סוחר ברמת-גן); מרדכי שיפמן (דובר אגד"); דוד שיפמן (מנכ"ל התאחדות הסוחרים הכללית בישראל וחבר מועצת עירית תל-אביב-יפו); יהודה ודוד - תאומים.
הרב דוד דרבקין
נולד בבוברויסק (רוסיה) בכסלו תר"ע (נובמבר 1909).
לאביו הרב צבי דרבקין (ראה את הערך שלו בכרך זה) ולאמו הרבנית שרה לאה בת הרב נתן רובין מבוברויסק (היה רבה של חאלוי, שע"י סוויסלוץ).
קיבל חינוך מסורתי בחדר והשכלה תיכונית באופן פרטי ולמד בישיבת סלובודקה.
בחשוון תרפ"ה (נובמבר 1924) עלה לארץ.
המשיך ללמוד בישיבת חברון וגמר במחזור הראשון של "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד" בירושלים (שמו: ר' ישראל אהרן (הרי) פישל , נדבן ידוע למוסדות דתיים באמריקה ובא"י. ראה את הערך שלו בכרך שביעי, עמודים : 2788-89).
הוסמך להוראה רבנית מרבני ירושלים ומהגאון רא"י מלצר ז"ל מסלוצק.
בשנת תר"ץ (1930) נשא לאשה את הרבנית חיה בריינה בת ר' מרדכי יהושע לזרובסקי. היה חבר מערכת "תבונה", ירחון לתורה ולמוסר ובמשך שנים הוצא כשבועון חרדי.
משתתף קבוע במערכת "אוצר הפוסקים", תמצית מסקנות האחרונים על שו"ע אבן העזר. בכל עשרת הכרכים שהופיעו עד היום בירושלים מופיע שמו בפתח הספר.
פירסם מאמרים ניקרולוגים ב"דאר היום", "הארץ", "הצופה", "קול יש ראל", "היסוד" (בעריכת ר' ישראל חבס , שבועון חרדי שהופיע בתל-אביב), ו"המודיע". היה סופרו המיוחד של א"י בעיתון החרדי "דאס ווארט" בוילנה בשנות תרפ"ח-תר"ץ (1928-30).
חיבר מאמרי הלכה בירחונים: "שערי ציון", "תורה מציון", "תבונה" בירושלים וב"כנסת ישראל" בקובנה-סלובודקה.
השתתף במלחמת העצמאות (תש"ח) ב"משמר העם".
חבר הוועד בשכונת אחווה, חבר הנהלת ישיבת "אוהל תורה" בירושלים.
עובד תורני במערכת ה"אנציקלופדיה התלמודית" וספרן-ביבליוגרף.
בנותיו: דבורה אשת הרב אברהם מאיר יעקו בוביץ (מכהן בתור רב מקומי בנחלת יהודה ע"י ראשון-לציון); צביה אשת יקותיאל שפירא; הדסה אשת יוסף אביאור; שרה אשת נחום מינקוביץ .
שפרה בירנברג- רובינשטיין
נולדה בעיירה בזר (רוסיה) י"א כסלו תרע"ד (10.12.1913).
לאביה אברהם ברוך בירנברג (סוחר, חובב ציון, שדאג להקניית השפה העברית לארבעת ילדיו), ולאמה שרה בת יצחק בזימנסקי (סוחר עצים).
בשנת 1922 עלתה לארץ עם הוריה, שאיפתם היתה התיישבות ועבודת אדמה. אברהם הרצפלד (ראה את הערך שלו בכרך שני, עמוד 988) הציע להם התיישבות ב"תל-עדשים" כ"בעלי הון" היות והיה עליהם לדאוג לקיומם לרכישת כלי עבודה, בהמות עבודה, פרות לול וכו', מחוסר תקציב בסוכנות. נשלחו בניו הררי נתן ואליעזר להתיישבות וההורים עם הבת מלכה שעבדה כאחות נשארו בעיר ותמכו בהם.
סיימה את ביה"ס היסודי לבנות בנווה-צדק, ואת הגימנסיה העברית "הרצליה" בת"א, במחזור י"ט.
חניכת הקהילה הצופית ושימשה מדריכה בה.
בוגרת ביה"ס לאחיות American University בבירות (לבנון). School of Nursing ב-1935 עם סיום חוק לימודיה חזרה לארץ והחלה לעבוד בביה"ח העירוני "הדסה" בת"א.
בשנת 1936 עברה קורס לרפואה ציבורית בהסתדרות מדיצינית "הדסה" בירושלים שבהנהלת הד"ר חיים יסקי ז"ל (שנהרג במלחמת העצמאות בשעה שעלה באוטובוס עם עוזריו להר הצופים) (ראה כרך ד', עמוד 1778).
בשנת 1940 עם יסוד השרות הרפואי הסוציאלי ע"י ביה"ח "הדסה" על ידי הפרופ' ת. גרושקה המנוח שהיה אז מנהל ביה"ח וע"י האחות לף שיסדה