"מאנזה (מסעדת סטודנטים) כשרה וזולה לסטודנטים יהודים, שמחוסר מסעדה כזאת בעיר זו נאלצו לאכול במסעדות-טריפה. האדמו"ר מליובאוויץ', ר' יוסף יצחק שניאורסון זצ"ל (שעזב בשנת 1927 את רוסיה, לאחר מאסר ממושך בגלל פעילותו לחיזוק הדת, וגר אז בווארשה - קודם שעבר לניו-יורק, בפרוץ מלחמת העולם השניה), שהגיעה אליו השמועה על מעשה הסטודנט רוזנבלום בענייני כשרות לסטודנטים יהודים בברן (בין אלה היו גם מבני משפחות דתיות מובהקות, אחת מהן בתו של ר' יעקב רוזנהיים ז"ל, מנהיגה של "אגודת ישראל" העולמית), הריץ מכתבים מעודדים לבעל היזמה, ואף קיבל על עצמו, באמצעות חסידיו בשווייץ, לממן את ארוחות הסטודנטים מחוסריהאמצעים, שיוכלו לסעוד ב"מאנזה" הכשרה למהדרין. גם לאחר שעזב את ברן, בתום לימודיו, נמשך קיומה של ה"מאנזה" הכשרה.
עלה לארץ בשנת 1932.
לאחר שעסק זמן-מה בהוראה בבית-ספר תיכון נכנס לשותפות עם רואי-החשבון "פלמן, ליואי ושות' '', כמנהל המשרד בחיפה והצפון.
בשנת 1965 יצא פלמן מן השותפות, ונשארו שני השותפים הנותרים, ושם המשרד נשתנה ל"ליואאת רוזנבלום".
נשא לאשה את חנה בת אשר כורך מירושלים (ראה את הערך שלו בכרך ג', עמוד 1214), מן המורות הוותיקות בבתי-הספר הממלכתיים-דתיים בחיפה.
משתתף בכמה מוסדות ציבוריים, וכן הוא חבר ותיק בלשכת "ראובן מס' 1" של מיסדר "הבונים החפשים".
בניו: אליעזר (ששינה את שם-משפחות ל"רן אל" . חניך בית-הספר הריאלי בחיפה ובית-הספר התיכון הדתי "מדרשיית נעם" בפרדס-חנה. השתתף במערכות ישראל כצנחן בצה"ל. משלח ידו : רואה חשבון. רעיתו חנה בת ד''ר נתנזן, מנהל חברת "פניקס" בירושלים; יצחק (בוגר בית-הספר הריאלי בחיפה. שירת חמש שנים במחלקת המחשבים האלקטרוניים בצה"ל. לאחר שנשתחרר משרות צבאי עובד כמתכנת בחברה לאלקטרוניקה I.B.M.י.ב.מ. ישראל בע"מ. גמר באוניברסיטה העברית את חוק לימודיו בראיית חשבון, 4 שנות לימוד, וממשיך לימודו באוניברסיטה - בכלכלה.
דוב רוזנבלום
נולד בברודי (גליציה האוסטרית) בתר"ס (1900).
לאביו אליעזר רוזנבלום (מבריסק-דליטא (ראה כרך ד', עמוד 3123) ולאמו רייזיל בת ר' לוי יוסף צימלס (מחשובי הסוחרים בברודי).
נתחנך חינוך מסורתי.
עם כיבוש גליציה על ידי הצבא הרוסי במלחמתהעולם הראשונה, נמלט עם כל משפחת הוריו לווינה.
בווינה השתתף בעסקי אביו, וכן היה עסקן פעיל בהסתדרות הציונית הכללית והתרבות העברית, וכן במוסדות סעד.
ייסד את ספריית "ציון" (ספריה ציבורית ליד ההסתדרות הציונית, שפעלה ברציפות עד כיבוש הנאצים וחיסול הציבוריות היהודית בעיר ווינה), והיה שנים רבות, עד עלייתו לארץ, חבר הנהלתה והמפעיל העיקרי להרחבת הספריה והחזקתה.
היה מפעילי העסקנים למען הפליטים היהודים מכל רחבי אוסטריה, הונגריה ופולין, שנתרכזו בווינה לאחר מלחמת-העולם הראשונה וחיכו לאפשרות הגי רתם אל מעבר לים (ארץ-ישראל, אמריקה וכו').
בין יתר הפעולות למען הפליטים: מטבחים זולים, דיור, טיפול בהשגת רשיונות להגירה, וכדומה.
"בית רוזנבלום" ברחוב צירקוס 33 (בית אליעזר ורייזיל רוזנבלום ובניהם, שהפעיל העיקרי בהם היה דוב) נעשה בתקופה העליה השלישית מרכז ומקוםמיפגש ולשכת ייעוץ לכל החלוצים שעברו מן הארצות השכנות לאוסטריה, דרך ווינה, וחיכו שם לרשיונות עליה לארץ.
נשא לאשה את גניה בת ר' ברוך חיים פקטרוביץ' (מבריאנסק, רוסיה הלבנה). אחיה - מ. ב. מאירי, לשעבר המנהל הכללי של משרד מבקר המדינה, וכיום המבקר הראשי של הסוכנות היהודית בירושלים (ראה את הערך שלו בכרך ז', עמוד 2968, 3454. דודה, אחי אמה - יהודה איתן, ראה כרך י"א, עמוד 3721).
בשנת תרצ"ג (1933) עלה לארץ.
התיישב בחיפה, שבה השתקעו קודם לכן שני אחיו. בעל בית-עסק לצבעים בהדר-הכרמל. עסקן ציבורי. בין חברי הועד של מושב-הזקנים בהדרהכרמל, וממייסדי מושב-הזקנים "סיני" בהר הכרמל.
נפטר בחיפה, ז' סיון תשכ"ט (24.5.65).
בניו: ברוך (בוגר בית-הספר הריאלי בחיפה, קצין-דת בצה"ל. לאחר השתחררותו מן הצבא רואה חשבון; אליעזר (בוגר הטכניון) בהצטיינות עליונה, ממשיך לעסוק במחקר מדעי בטכניון; אסנת (פיזיוטרפיסטית מוסמכת בבית-הספר הממשלתי בצריפין, עובדת במקצועה בבית-החולים האוניברסיטאי "הדסה" בירושלים).