יעקב משה שפירא
נולד בנימנצון (פולין) בשנת תרכ"ג (1863).
לאביו אליעזר דב שפירא ולאמו מלכה. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה.
עסק בחייטות.
היה חבר בחובבי-ציון בעירו.
עבר לביאליסטוק ובשנת תרמ"ט 1889 נשא לאשה את קילה בת ר' אליעזר יצחק קאופמן. בשנת 1906 עבר לחנדייחדזע, עיירה במנדז'וריה.
בשנת 1913 ביקר בארץ.
בשנת 1914, בפרוץ המלחמה העולמית הראשונה, חזר למנדז'וריה. נדד לחרבין ושנחאי (סין).
בשנת 1920 עלה לארץ והתישב בה בקביעות.
יסד בית-ספר חרדי לבנים בשם "בית-יעקב" שנקרא לאחר פטירתו "אוהל יעקב" בשכונת נורדיה (רחוב המליץ 3) בתל-אביב.
יסד את האגודה "תמיכת אביונים" בנוה שלום.
נפטר בתל-אביב, ט' כסלו תרפ"ח (3.12.1927) והובא לקבורה בבית העלמין הישן ברחוב טרומפלדור.
רעיתו נפטרה בתל-אביב, כ"ד טבת תשי"ג (11.1.1953).
צאצאיו : דוד; שמעון (שניהם בסידני אוסטרליה); רחל אשת לואי פלינטר: אליעזר (בת"א); שלמה (בת"א); יהודית אשת מאיר רובננקו (ראה את הערך שלו בכרך זה).
אדריכל אוריאל כהנא
נולד בקיוב (רוסיה), כ"ז אייר תרס"ג (1.6.1903).
לאביו פרופ' אברהם כהנא (החוקר-ההיסטוריוןהפרשן-הבלשן הנודע. פרשן התנ"ך, מתרגם הספרים החיצוניים, חוקר החסידות, מחבר מילון רוסי-עברי גדול, ועוד (ראה ערך שלו בכרך א', עמוד 251) ולאמו חנה בת ר' יעקב שפטל מברדיצ'וב.
קיבל חינוך עברי. בוגר בי"ס לארכיטקטורה ברומא ובאוניברסיטה בלונדון Cert. M. inst. R.A., Dip. Arch., R.I.B.Aלאדריכלות.
נשא לאשה את תמרה , בתו היחידה של הסופר י. ד. (יצחק-דוב) ברקוביץ (ראה כרך ג', עמוד 1194), ונכדתו של סופר-העם הגדול "שלום-עלכם" (ראה את הערך שלה בכרך זה).
מלבד השכלתו האקדמית, היה אדם רחב תרבות בלשונות שונות, חובב ספרות ואמנות פלאסטית וגם גרפיקאי חובב. היה אספן אמנות. תחביבו: אוסף אמנות יהודית עממית, בפרט מנורות-חנוכה מתקופות שונות ומארצות שונות.
גולת-הכותרת בפעולתו הארדיכלית משנת 1927: תכנית "בית שלום עליכם" (בית-זכרון מפואר לסופרהעם הגדול, המשמש מוזיאון ובית גנזים לעזבונו האישי והספרותי של "שלום-עליכם", שהיה שמור במשך חמישים שנה בידי יורשיו של הסופר בניויורק ובתל-אביב. הבית משמש גם מקום ריכוז לאוסף ספרים של פולקלור יהודי וכללי, ובפרט באידיש וב עברית, הלשונות שבהם יצר הסופר, וכן לכתבי שלוםעליכם בכל הלשונות שאליהן נתרגמו, וכן אלפי אגרות בין הסופר ובני דורו, סופרים ולא-יהודים. הבית הוקם על מגרש עירוני בקרית-התרבות החדשה (לשעבר: שרונה הגרמנית) ברחוב חדש, בין "היכל המשפט" ו"היכל הבונים החפשים" בתל-אביב (רחוב זה נקרא על שם יוזם ומיסד הבית, הסופר י. ד. ברקוביץ, במלאת שנתיים לפטירתו (בי"ז אדר, תשכ"ט.) היה חבר מועדון רוטרי וחבר אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל.
פירסם חוברות אמנות, ציור ונסיעות.
ביום ב' אלול תשכ"ה (30.8.1965) - שמונה חדשים קודם חנוכת "בית שלום-עליכם", הבית שבתכניתו השקיע את מיטב כשרונו וזמנו, נתקף בהתקףלב, בעצם הרצאתו במועדון "רוטארי" שהיה חבר בו, והרופאים שהיו באותו מעמד קבעו את מותו.
בכ''ה אייר תשכ"ו (15.5.1966) - במלאת חמשים שנה לפטירת שלום-עליכם - נחנך "בית שלום עליכם" במעמד נשיא-המדינה זלמן שזר ומוזמנים רבים מן הארץ ומחוץ-לארץ. כל הנואמים במעמד