3770) . שלוש שנים שימש בכהונה זאת שעמדה על הפרק ובראש דאגת היהודים במצרים.
לא פעם ניסו שלטונות מצרים להתנכל בו. כל יום עבר עליו בחקירות ובחיפושים בביתו. כשאמרו לו שבאו לחפש נשק שהציונים שלחו לו הצביע להם על אלפי כרכי הספרים שבספריתו: זהו הנשק הנמצא ברשותי... כאשר נשאל מדוע הוא מלמד ודורש בעברית, שהיא שפתם של הציונים ? על כך השיב להם: "אני מלמד את התורה באותה שפה שניתנה לעם ישראל"...
משחזר לארץ, כיהן בבית הדין הרבני בפתח-תקוה.
לאחר מכן חזר לירושלים ושימש בבית הדין הרבני.
ב-1965 נבחר לבית הדין הרבני הגדול.
בשנים האחרונות משמש כראש המתיבתא הגדולה בית הראשון לציון (הראש"ל) ע"ש הרב עוזיאל ז"ל וראש בית המדרש לדיינים מהישיבה העירונית.
בסיון תשכ"ח נבחר לכס הרבנות הראשית בתלאביב-יפו יחד עם הרב הצבאי אלוף שלמה גורן (ראה כרך ג', עמוד 1482) רבה הראשי של צה"ל.
הכתרתו של הרב שלמה גורן נדחתה לפי בקשתו לרגלי נסיעתו לחו"ל. הכתרת הרב נסים נערכה ב-18.6.69.
הוא יוסיף לתת חסותו ולפקח גם בעתיד על המוסד התורני החשוב הנ"ל שהוקם ע"י ועד הספרדים בירושלים, על מנת להכשיר דיינים ומורים רוחניים מבני השבט הספרדי-מזרחי.
בשנת תשכ"ז (1967) פרסם בירושלים ספר "חזון עובדיה" חלק ב', הילכות פסח, עם הגדה של פסח.
פרסם חיבורים הלכתיים חשובים, ומפעל חייו הם ספרו "יביע אומר" שארבעה חלקים יצאו כבר לאור. החלק החמישי יופיע בקרוב.
ספריו זיכוהו לקבל כמה פרסים לאות הוקרה והערכה על עבודתו ושקידתו הרבה.
משתתף בדרך קבע בירחון "קול סיני" שהוא בלתי מפלגתי ונערך בידי חבר הועד הפועל של העדה מנשה הלוי.
הוא מפרסם דינים והלכות בצורה המובנת לכל, דבריו משמשים חומר לימודים ועיוני גם לגדולי תורה, רבנים ומורי הוראה בכל מקום.
בט"ו באב תשכ"ח נסתיים המחזור הראשון של בית המדרש לדיינים הנ"ל בהדרכתו הרוחנית. המחזור שבו למדו 15 אברכים נמשך 3 שנים. הם סיימו את לימודיהם בפרקי ההלכה והמשפט העברי "אבן העזר" ו"חושן משפט" עם כל המפרשים.
במחזור השני נרשמו 20 אברכים שהועלו לארץ מהקהלות הספרדיות בגולה ע"י הנהלת המתיבתא בית הראש"ל הנ"ל, על מנת שישתלמו כדיינים. האברכים שהם מבחירי הישיבות ורבני קהילות שכיהנו בארצות הברית, מקסיקו, צרפת ואנגליה, הגיעו לארץ עם משפחותיהם בעזרת הסוכנות היהודית, וניתנו להם שיכונים ב"גבעת שאול" שבמערב ירושלים.
רוב בני משפחתו היו קשורים בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).
מצניע לכת, רחוק מן השררה ומהעסקנות לשמה, אך תמיד צרכיהם של הבריות היו לנגד עיניו. אוהב לעזור, לסייע ולהושיט עזרה לנדכאים. תמיד מצא מלה בו ותומך. אף פעם לא הכזיב. אם בעצה ואם במתן בסתר...
הרב הראשי המנוח ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג (ראה כרך רביעי, עמוד 1979), כינהו: "גאון חריף ובקי סיני ועוקר הרים".
בפי חסידיו ותלמידיו הוא נקרא ה"עילוי בעל המידות התרומיות".
צאצאיו: עדינה , אשת הרב עזרא בר-שלום , הרב יעקב, מלכה אשת הרב מאיר ששון, אברהם, יפה אשת הרב שלום כהן, יצחק, שרה ורבקה (תאומות), דוד, לאה, משה.
מהנדס מנחם טלמון (סנקובסקי)
נולד בקישינוב (רומניה), ה' אב תרס"ד (17.7.1904). לאביו אהרן סנקובסקי ולאמו בילה בת חיים הורביץ. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בוגר גימנסיה לתלמידים "מחוננים" באודסה.
היה עד לסידרת הפוגרומים ב-1917-20 ברוסיה.