נה והרס המיבנה החברתי-סוציאלי שהקימונו בה; ניתוקה של המדינה מן העם היהודי בעולם ומהמשכה של ההיסטוריה ושל המסורת היהודית, חורבן העם היהודי והשחתת האדם בישראל.
"ארץ ישראל השלמה" היא מפלצת קטסטרופלית טוטאלית. וכל אפשרות אחרת, סיפוח, פרוטקטורט ופדרציה - הם טריקים מזוהמים של קולוניאלים. ב"א"י השלמה" כזאת, לא יהיה לא פועל ולא חקלאי יהודי. הערבים יהיו לעם העובד ואנו נהפך לעם של מנהלים, מפקחים, פקידים ושוטרים, ובעיקר - שוטרי חרש. במפלצת הקרוייה ארץ-ישראל השלמה יהיה המוסד העיקרי והבסיסי חשין בית (ש.ב.). אם לפני שנים אחדות רווחה כאן הסיסמה: "הטובים לטייס !" - ייאמר בעתיד: "הטובים לש.ב. !" "אין מדינה ואין משטר מדיני שיכול להתקיים בלי שירותי בטחון. וזהו אחד הדברים העושה את הסטרוקטורה הזאת הקרוייה מדינה, לערך מפקופק. אם איננו אנרכיסטים, אנו מבינים שזה הכרחי. כל זמן ששדה פעולתו של השרות החשאי מצומצם, מוגבל ומוגדל לתפקידים מסויימים מאד, אפשר והכרחי להשלים עם זה. אבל אצלנו עלולות הפונקציות של הש.ב. להיות כמעט זהות עם תחום המימשל של המדינה.
"כשאני אומר הטובים לש.ב. - זו לא דמגוגיה. הם יצטרכו את האנשים הטובים והמוכשרים ביותר. דבר זה ישפיע בהכרח על כל האווירה הרוחנית במדינה ובחברה. הוא ירעיל את החינוך, יחזיק את המחשבה החופשית ואת חופש הביקורת - וכל זה בסקטור היהודי של המדינה. ואילו בסקטור הערבי יוקמו מחנות ריכוז ועצי תלייה. זו תהיה מדינה שאיננה ראוייה להתקיים, ולא כדאי לקיימה.
"השחיתות תהיה איומה. הערבים המשועבדים ישתדלו לשחד את פקידי השלטון הישראלי כדי להשיג רשיונות, זכויות, היתרי נסיעה. וגם אנחנו נעסוק בשיחוד מנהיגים ערביים כדי לקנות לנו קוויזלינגים שיהיו נאמנים לשלטוננו. מה, למשל, יקרה לירושלים, בבחירות לעירייה, כששליש הבוחרים יהיה ערבים ? שום מפלגה לא תוסיף לעסוק בעניינים היהודיים הכלולים בפרוגרמה שלה, ולא תדאג לקנות את הבוחרים הערבים, שקולותיהם יבטיחו את שלטונה של מפלגה זו.
"יחד עם זאת, הייתי רוצה שירושלים תהיה בידינו. עם כל הצרות. אינני מרמה את עצמי שקל יהיה להחזיק בה. צריך יהיה להשקיע את כל המאמצים החוכמה והתבונה שנוכל לגייס.
"והנקודה המכרעת: ההינתקות הגמורה של המדינה המפלצתית מעל העם היהודי. למדינה תאבד תודעת היותה מדינה יהודית. היא תהיה מדינה לבאנטינית - בדומה ללבנון, שכולה אינה אלא מנגנון שלטונימינהלי, ללא כל תוכן רוחני ותרבותי מסויים, ליהודים בגולה, שעדיין יש להם תודעה יהודית, לא יהיה כל עניין במדינה ההיא, ולכן אפס גם כל סיכוי לעלייה יהודית גדולה.
"על כל אלה נוספת הבעייה הדמוגרפית למיליון וחצי הערבים החיים חיים אנושיים טבעיים, יש ריבוי טבעי שנתי של 50-40 אלף נפש. היישוב היהודי מגביל את הילודה ויש לו 40 אלף הפלות לשנה. מסתבר שאם תקום א"י השלמה, שבה יהיו מלכתחילה כ-40 אחוז ערבים - היא תהיפך תוך תקופה קצרה ביותר למדינה בעלת רוב ערבי, והשלטון היהודי לא יוסיף להתקיים, אלא אם יהפוך את המשטר במדינה למשטר הדומה לזה של שלטון הלבנים ברודזיה.
"לפיכך, אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסייה הערבית הגדולה שאין ביכולתנו להפכם לאיזורים יהודיים. מאחר שאין סיכוי לשלום בעתיד הקרוב, עלינו להתבצר במדינתנו היהודית ולהחזיק בה מעמד ולהוסיף ולחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי. אין בטחוננו תלוי בגבולות מסויימים. קיומנו מובטח מבחינה צבאית גם בגבולות לא נוחים במובן האסטרטגי, כל עוד יוסיפו לפעול שני גורמים: יכולתנו לקיים צבא מודרני, ואילו המדינות הערביות - בגלל נחשלותן החברתית והתרבותית עדיין אינן מסוגלות לכך בדור הזה, אפילו יוסיפו לקבל נשק מודרני מהחוץ. ואם ניתנת לנו חסות אמריקאית, המונעת התערבות רוסית פעילה בתחומנו. אם לא יתקיימו שני התנאים האלה, לא יועילו לנו גם גבולות אסטרטגיים מצויינים על הירדן ועל הסואץ.
"לי אין כל עניין בכך שדגל מדינת ישראל יתנופף מעל לקברה של רחב הזונה ביריחו או על קברו של חמור אבי-שכם".
חוסיין או מאו: "מה, אם כן, ההבדל בין השקפותיך, לבין אלו של אנשי מצפן ?" "הם טוענים על העוול הנעשה לערבים. לי לא ברור כלל מהי המשמעות של המושגים צדק וזכויות ויחסים בין עמים ומדינות. אינני אומר זאת מבחינה של ציניזם וניהיליזם. צדק קיים בין אדם לחברו. אם אדם תובע מרעהו 100 ל"י והשני מתנגד לכך, שניהם מקבלים את הכרעתו של השופט. מהו הקריטריון, אפילו התיאורטי, שאפשר להכריע בתביעות של מדינות ואומות - הן אינן ישויות ריאליות. קיימות רק בתודעה האנושית, אינני גורס את החזרת השטחים. אין למי להחזיר. תהיה שם חרב איש ברעהו. או חוסיין יקחם חזרה, או תיווצר שם דמוקרטיה עממית בחסותו של מאו-טסה-טונג - אחת היא לי. ברור לי שבהתבצרותנו במדינתנו היהודית, נצטרך להקריב קורבנות קשים ויקרים. אבל תהיה זו בעד מדינת יהודית ולא אגלומראציה לבאנטינית של ארץ ישראל השלמה".
"אם כן, הסכם כפוי לא נראה לך כאסון".
"השאלה היא מה זה הסדר. יתחמו קו מסויים ? ממילא לא יהיה שלום, גם אם יכפו חוזה, הוא לא יקרב אותו. העיקר הוא שהתוצאה האובייקטיבית של פתרון כפוי היא שנשתחרר ממיליון וחצי הערבים. יהיה זה עוגן הצלה למדינת ישראל.
"אני חושש שבמשך השנתיים האחרונות טופחה