בית-ספר גבוה ובעבודתו המוסיקלית והעברית כאחד. פירסם מפרי עטו בשבועון העברי "ברקאי", שיצא לאור בשנת תרע"ט (1919) באודיסה.
בשנת 1921 עלה לארץ.
התחיל בסלילת כבישים, היה חבר בהגנה והמכבי.
מזכיר בית-הספר למוסיקה בירושלים.
ביוזמתו ובעזרתו עלה לארץ מאודיסה, המנצח הראשון ומייסד האופירה העברית בארץ ישראל מררכי גולינקין (ראה כרך ג', עמוד 1331), ואף שיתף אתו פעולה.
השתתף בנגינה גם בתזמורת האופירה שגולינקין היה מנצחה וזכויות רבות לו כאחד המתרגמים הראשונים משפות שונות של הליברטות של האופירות הקלאסיות.
כעשרים ליברטות תירגם לעברית, כגון: "ריגולטו", "טוסקה", "היהודיה", "הליצנים", "קנאת בןהכפר" ועוד ובזכותו נקראה האופירה בשם "אופירה עברית" (למרות שהתוכן לא היה עברי).
הליברטות שתורגמו על ידו, מצטיינות בתרגומן המדוייק והעברית מנופה ומדוקדקת, סייעו לו בהצ תרגומיו: ידיעתו היסודית בלשון העברית ובדקדוקה וידיעתו העמוקה במוסיקה, אותן אהב מאוד.
מאז נוסדה אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים בישראל) היה חבר באגודה זו, היה מחדש מלים עבריות בכלל, גם מלים בענייני מוסיקה ואחרכך גם בענייני בנקאות.
מלבד הליברטות לאופירות. תירגם שירים בודדים רבים לקולות סולו וכן שירי עם מאידיש, בשביל הזמרים העממיים הנודעים: פ. פרידמן-לבוב וי. הר-מלח - שהביאו אתם רפרטואר לקונצרט באידיש, בו השתמשו בארץ-מוצאם (רוסיה).
באותה תקופה היתה בארץ "קנאות מאורגנת ללשון העברית, ו"גדוד מגיני השפה" מבין הנוער הלומד הקפיד הקפדה רבה, שזמרים מן העולים החדשים וכן זמרים-אורחים ישירו רק עברית, ולא בשום לשון אחרת.
הודות לתרגומים אלה, ואחרים, נשתגרו השירים בנוסחם העברי בפי רבים, בפרט הנוער, ולא היה עוד צורך לשיר את השירים הפופולאריים האלה בלשון אחרת.
היו לו קשרים עם להקות שהופיעו על הבמה בשפה העברית וגם הוא השתתף בהן, עוד בחוץ לארץ, וגם עם התיאטרון העברי כאן עם ראשית עלותו לארץ.
נשא לאשה את חנה (מורה) בת משה ושרה אליאלי (ראה את הערך שלה בכרך זה, בעמוד 5446).
כשהשתקע בתל-אביב, עבד כ-40 שנה כפקיד בכיר וכמנהל באחד מסניפי בנק לאומי לישראל עד פרישתי לגימלאות, מטעמי גיל בשנת תשכ"ב (1962).
גם כשפרש מן הבנק המשירך לטפל בשפה העברית ובתרגומיו ועד היום נשמעים תרגומיו הקשורים במוסיקה, מפי זמרים וזמרות שונים בהופעות שונות או מעל גלי האתר.
נפטר בתל-אביב, י"ז כסלו תשכ"ט (8.12.68).
בנו: איתן רונן, אינג'ינר מכונות וייצור, מנגו צ'ילו (רעיתו: רחל (מורה) בת יוסף אברהמי (ראה כרך ד', עמוד 1964).
נכדיו: חוה ועופר.
ירוחם קליבנוב
נולד בהלופיניץ, פלך מינסק (רוסיה) בי"ד טבת תרנ"ג (בסוף 1892).
לאביו ראובן קליבנוב (מורה עברי ועסקן ציבור) ולאמו שושנה (ריזה) בת יצחק ליפשיץ. בילדותו עברה המשפחה לרומני, פלך פולטבה (אוקראינה).
בבית אביו (מורה עברי) קיבל חינוך מסורתילאומי.
בגיל צעיר החל לקחת חלק בעבודה ציונית בעירו.
בגיל 17, בשנת 1909 עלה לארץ עם חברו צבי שץ עבד זמן מה כפועל חקלאי בחדרה ובמגדל.