לכל עבודה ציבורית. עשה ימים ולילות עם מנחם שיינקין ברכישת אדמות להקמת שכונה לחברי "מרכז בעלי מלאכה".
בזמן הגירוש מיפו עשה שבועות רבים לעזרת המגורשים. הוא אף היה מראשוני המייסדים והמארגנים של הסתדרות בעלי המלאכה.
היה חבר הועד של מרכז בעלי המלאכה.
גאל שטחי קרקעות מערבים, והקים בתים רבים בתל-אביב.
את מותו מצא ביום ט"ו בשבט תר"ז (13.2.1930) בעבודה ברחוב הרצל בתל-אביב (12 בפברואר 1940), האסון נגרם כתוצאה מחוסר פיקוח יעיל של העיריה דאז על עבודות הבניין. נותקו כמה לבנים מהגג, שגרמו לנפילתו, וכך נהרג. פרטי האסון נרשמו בעמוד הראשי של "דבר" (13 בפברואר 1930): "האסון החריד את הרחוב... נפל קרבן בעל מלאכה ותיק אשר חלק רב לו בבנייני העיר''.
צאצאיו: שושנה אשת דוד אמבש; צביה אשת שניאור בן-ציון קלצקין (ראה את הערך שלהם בכרך זה); מרים (ראה את הערך שלה בכרך זה) אשת נח רטנובסקי; חנה ליזרוביץ; ישראל קלצקין (ראה את הערך שלו בכרך זה, בעמוד 5441).
מהנדס יצחק דליהו בן-דב (דליזנובסקי)
נולד במינץ (ברוסיה) בשנת תרנ"ח (15.9.1898).
לאביו דוב דליזנובסקי ולאמו יוכבד בת ר' נחום קמינר-פולברד. קיבל חינוך מסורתי וכללי. טכניון במיטויידה ובשרליטנבורג, וקיבל תואר מהנדס.
עסק במקצועו.
בשנת 1922 נשא לאשה את שרה בת מרדכי וחנה אנקרי (נפטרה בת"א).
היה פעיל ב"בני-ברית" בברלין, בהנהלת הצה"ר, מפקד ברית החייל, ציר מטעם הרביזיוניסטים בהסתדרות הציונית, פעיל בלשכת אחים רחמניים ורודפי צדק בברלין.
כתב מאמרים בגרמניה - מקצועית.
בשנת 1933 עלה לארץ.
עבד 18 שנה במחסני א"י למכונות.
10 שנים עבד במשרד התחבורה.
יו"ר מקבלי פיצויים מחוץ-לארץ, אפוטרופוס על 70 אנשים בערך מטעם לשכת הסעד, לא על מנת לקבל פרס - מטעם "בני-ברית". היה מזכיר לשכת גבעתיים, כיום בלשכת רמת-גן.
היה ציר התאחדות יהדות פולין.
יו"ר אירגון יוצאי טומשוב.
יו"ר אגודת אינטלקטואלים.
משנת 1933 חבר ההגנה, היה חבר המחתרת, בשנת 1948 שירת בצה"ל ובשנת 1956 במבצע סיני.
צאצאיו: בנימין, ניב, יוכבד אשת ישעיהו דליזנובסקי.
אריה לובין
נולד בניו-יורק, בשנת תרנ"ז (6.12.1987).
לאביו "משה (יסד תעשייה בשם Metal Etching )industryולאמו ליליאן בת צבי אדלוצקי (בני המשפחה מחותנים עם בני משפחת ד''ר חיים וייצמן). קיבל חינוך מסורתי וכללי בבי"ס עממי ותיכון בשיקאגו.
בשנת 1913 נשלח ע"י הוריו לא"י, ללמוד בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב. כעבור שנה, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה (בסוף אוקטובר 1914) חזר לארצות הברית.
בשיקאנו גמר את האקדמיה לציור Art Institute of Chicago בשנת 1917 היה המתנדב הראשון בשיקאגו לגדו דים העברים לא"י.
בשנת 1919, אחרי גמר המלחמה, חזר לארצות הברית.
קיבל פרס להמשכת לימודיו בחו"ל בארצות שונות.
בשנת 1923 חזר לארץ לישיבת קבע.
כל השנים עסק בציור.