עקרת-הבית, לרבים מבני העלייה השניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) והצטרפות תורכיה אליה, היתה בין המגורשים לאלכסנדריה (חנוכה תרע"ה 1914) ובדרך הרת-סכנות הגיעה לימי הפורים לרוסיה (דויד שיצא שמה בחופשת הקיץ לבקר את הוריו לא יכול היה לחזור בעוד מועד מחמת חובת גיוס). השנים של תלאות המלחמה ומלחמת האזרחים, הרעב והמגפות עברו עליהם בדרום רוסיה (בעיקר בקרים) מתוך שאיפה להיות קרובים לים השחור, ביום שיוכלו לחזור הביתה. ובשבת הגדול תר"פ (1920) הם נכנסו לרחוב הרצל, אז היחיד בתל-אביב, כשהם רוקדים, והקול עבר "בכל תל-אביב רבתי": הז'וכוביצקים חזרו.
בחכמת-לב בנתה ביתה (בירושלים ובתל-אביב) ובשכל טוב גידלה ילדיה. תומכת גורלו של בעלה ומחזקת את רוחו. מלווה בעירנות את כל ההתרחשויות בארץ ואיתנה ברוחה בימי רעה כבימי טובה.
פעילה באירגון אמהות עובדות בשנותיו הראשונות. והבית, כאותו צריף בקסטינה (באר-טוביה), מלא תמיד אורחים וידיה מלאות עבודה, וכל שהיא עושה בחום-לבב וברוח טובה היא עושה. וכשבאו בני המשפחה - האם הזקנה, האחות (הרבנית לאנדרס ברמת-גן (ראה הערך של הרב שלמה זלקינד לנדרס ז"ל. בכרך י"ב, עמ' 3952) והאח, הסופר ז. י. אנכי (ראה כרך י"ד, עמוד 4536) ובני משפחת הדוד הרב שלמה הכהן אהרנסון , רבה הראשי של ת"א (ראה כרך א', עמוד 164), והורי דויד ואחיו (רופא השיניים אהרן ז'ובוביצקי) - היתה רחל להם מרכז לעצה ולסעד. והיא הרוח החיה, בשיבתה כבצעירותה, במסיבות המשפחה ובכל כינוס של שמחה, מלהיבה בשירה ובריקוד.
ילדיה : יעקב (מהנדס ס/א, איש ההגנה ותע"ש); אברהם (מהנדס א/מ, איש חיל הים); חנה (מורה, מהמתנדבות לא.ט.ס., עתה פקידה בחברת החשמל), בעלה רב סרן בנימין צור , חבר רמת הכובש, ממתנדבי הבריגדה, מנהל גלי צה"ל).
לה שבעה נכדים.
משה זאב מאיר
נולד במונקץ' (צ'כיה), ט"ו תמוז תר"פ (1.7.1920). לאביו ליפא מאיר ולאמו אסתר-מלכה בת אפרים (שו"ב) רייכמן (סוואליאוע).
קיבל חינוך מסורתי בישיבת מונקץ' ובבית-ספר למסחר.
חניך אירגון בני-עקיבה ופעיל בהמזרחי.
משנת 1942 עד 1944 במחנות ריכוז בהונגריה ובגרמניה.
בשנים 1945-49 סוכנות למוצרי טקסטיל בעיר אש (צ'כיה).
בשנת 1947 נשא לאשה את גיטה בת אברהם ברוך פוגל. ב-9 במאי 1949 עלה לארץ.
מאוקטובר 1949 פקיד בכיר באפוטרופוס לנכסי נפקדים.
מ-1951 עד 1956 מנהל סניף האפוטרופוס במג'דל - אשקלון.
מ-1957-60 מנהל בחברת עמיר ביעף בע"מ.
מינואר 1961 גזבר ומנהל מנגנון באגודת הכורמים של כרמל מזרחי, אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון-לציון וזכרון-יעקב, ומשנת 1969 סגן מנהל כללי.
חבר הנהלת מכון היין הישראלי בע"מ.
שירת בצה"ל במבצע סיני וגם במלחמת ששת הימים.
צאצאיו: ליפא (רעיתו: צביה גולני); יוסף; דבורה.
שניאור בן-ציון קלצקין
נולד ברומנוב רוסיה) כ"ה כסלו תרנ"ב (בסוף 1891).
לאביו הרב אברהם קלצקין (ממשפחת רבנים מפורסמים. אביו הרב היה ראש הישיבה בלוזנה שברוסיה, והוא נקרא ע"ש יוצר החסידות החב"דית הרב ש. ז. מלאדי זצ"ל, ולאמו נחמה בת דוד לפיצקין. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. למד גם בישיבת אביו. הודות לסבו מצד אמו, שהיה עשיר וחפשי בדעותיו למד גם לימודי חול ולרכוש השכלה ע"י לימודים אכסטרניים, ואחר-כך למד בגימנסיה בפטרבורג. במרוצת הזמן עבר מרוסיה לאנגליה ושם השתלם כשנתיים.
היה חבר בתנועת "חיבת ציון".
השאיפה לציון והרצון להגשמה עצמית, משכו אותו לארץ ישראל.
בשנת 1914 לפני פרוץ המלחמה העולמית הראשונה, עלה לארץ דרך אנגליה.
הצטרף למחנה העובדים ועבר תחנות רבות עבד בפרדסי פתח-תקוה, במושבות הגליל ויהודה.
עם כיבוש הארץ ע"י הבריטים הצטרף למחנה ה"מרחיבים" שהתירו לפועל העברי לעבוד גם בעבו