היה חבר המועצה לתרבות ולאמנות שעל יד משרד החינוך והתרבות.
היה מנהל המחלקה לתרבות של הועד הלאומי ליהודי א"י, במחוז חיפה.
לפני הקמת המדינה היה מזכיר ועדת המצב בחיפה.
היה ציר הקונגרס הציוני הכ"ה.
כתב וכותב בעתונים: "הצופה", "גוילין", "מחניים", "כרמלית" (קובץ ספרות של סופרי חיפה), "מעריב" ועוד.
פרסם ספרים: "המורה לדורות" (שש מהדורות ע"י הוצאת "מוסד הרב קוק"); "סנה בוער בקוצק" (שתי מהדורות ע"י הוצאת ראובן מס); "רבי יהודה אבן-שמואל" (קופמן); "כחול בכח וברוח" (קובץ מאמרים).
חבר בועד אגודת הסופרים בחיפה. חבר נשיאות המרכז של "הפועל המזרחי". נותן הרצאות שונות.
כיום, מנהל לשכת הבריאות המחוזית חיפה.
בתו: יהודית (סופרת) אשת יעקב בן-הרצל.
ישראל הלפרין
נולד ברוז'יץ (רוסיה), י"ב באייר תרס"ד (27.4.1904).
לאביו יהושע הלפרין ולאמו ברכה בת פייגה ושמעון וקסמן. קיבל חינוך מסורתי וכללי. בארץ השתלם בהנהלת חשבונות.
בשנת 1914 עזב את העיירה רוז'ישצה, אשר בה התחנך בבית משפחת וקסמן הידועה בציונותה, ועבר לאוסטראה, ראשית מעשיו באוסטראה היה חיפוש אחרי ציונים, והציוני הפעיל שהכיר אז היה זלמן גרשפלד, בשעה שיחד עם צבי בוקימר אספו תרומות לקהק"ל.
אותה תקופה הוצג בראינוע "סנזשקו" סרט מחיי היהודים בא"י. ההצגה השפיעה עליו מאד ועל רבים מהקהל.
פרצה מלחמת העולם הראשונה (באותה שנה), ימי החירום השכיחו את הפעולות הציוניות.
כשהגיעה הנסיגה הגדולה של הצבא הרוסי והחזית הלכה והתקרבה, זמנים קשים עברו על היהודים באוסטראה, עיר המעבר המוכנה לפורענויות. והנה פרצה המהפכה הגדולה ב-1917, הרחוב היהודי התעורר, רוח החופש הורגשה בכל מקום. החלה התארגנות המפלגית וגם ההסתדרות הציונית נתארגנה מחדש.
באסיפה הראשונה של הציונים בחצר התלמודתורה, החלה מלחמת המפלגות לכיבוש עמדות ברחוב היהודי, כוחם של הציונים לעומת כוחות השמאל, שהתאחדו מ"בונד", ס"ס ומצא עזרה בחברי הועד הכללי של החיילים (לא יהודים), שנבחרו למוסדות שונים בעיר. התנהלו ויכוחים חריפים בין המפלגות. שום נואם לא הופרע בעת שנשא דברו. הקלוב הציוני היה מאורגן היטב. שם התקיימה אסיפת יסוד לאירגון תלמידים ציונים, שנוסד ע"י יוסף בוקומר מרובנה.
השפעת השמאל ברחוב היהודי גברה.
"ירח הדבש" של המהפכה חלף חיש מהר ועננים כבדים הקדירו את שמי היהדות. פוגרומים, בריחות חיילים מהחזית, כניסת הגרמנים ונסיגת הגרמנים ולאחר מכן מלחמת אזרחים, פטלורה ושאר הכנופיות. עם כניסת הפולנים לעיר החלה שוב פעילות ציונית, אך לא חוקית ולא בגלוי.
בתקופה זו אושרה הצהרת בלפור.
אחרי שוב הפולנים וכריתת שלום בין פולניה ורוסיה, החלה התנועה להתארגן תחת השם "תרבות". התארגן "החלוץ". בעזרת צבי בוקימר נוסדה מסגריה בביה"ס היהודי הממשלתי. רוב התלמידים נטו ל"פועלי ציון", אך בהדרגה עברו לציונות. תפקידו של ביה"ס היה ללמד מקצוע ולהכשיר את החלוצים לעלייה לארץ.
באפריל 1921 התחילה הקבוצה הראשונה של "החלוץ" להתארגן לעלייה לארץ. אחרי שסידרו את ניירותיהם באה הודעה על הפסקת העלייה.
נבחר בין 3 החברים מ"התאחדות" לועד החדש