הענפה עמד בראש המחלקה לשפות של הקולג' הזה. והודות לו הונהגה השפה העברית כשפה חיה בתכנית של Soldan High School לימד את השפה העברית באוניברסיטת ואשינגטון בעיר.
יסד את בית הספר העברי שהיה ידוע בשם "אחד העם" ופעל כמנהל של בית הספר העברי "בני אמונה", בזמן פרישתו.
בהתמסרות רבה העמיד תלמידים רבים שרכשו בארצות הברית את השפה העברית.
סמוך לפרישתו מתפקידיו ומפעולותיו הציבוריים בכלל עם הקמת מדינת ישראל, עמד בראש התנועה הציונית בעירו, והוא אשר זימן את הכנס ההיסטורי בבית הכנסת United Hebrew Templeלסמן את יסוד המדינה הישראלית, וזאת שבועיים לפני שניתנה ההצהרה הרשמית ע"י או"ם, על הקמת מדינת ישראל.
הרחיב את עבודתו ותעמולתו בארצות הברית ופעל רבות ללימוד השפה העברית והחדרתה בציבור היהודי וגם הלא-יהודי.
פעל רבות כמפקח על בתי הספר העבריים בעירו. הרבה לחבר שירים וסיפורים בעברית ובאנגלית מחיי א"י, מיועדים גם לילדי בתי-הספר בארצות הברית. כתב מחזה בשם "בת-יפתח". פרופ' דוד ילין (ראה את הערך שלו בכרך שני, בעמוד 569) בשעה שביקר בסנט-לואיס כתב הקדמה לאותו מחזה. במכתבו אליו מיום י"ז אייר תרפ"ט (27.5.1929) הוא כו תב: שקרא את המחזה ומשבח את תוכנו היות וילדי בתי הספר יציגוהו. החיאת העבר הרחוק והצגת הסיפורים היפים שבתנ"ך הם מהדברים שיש לשמוח עליהם, ביחוד בתקופתנו, תקופת התחיה... אם יש דבר הנותן פירסום לשפתנו וליפיה בקרב הגדולים אשר לא ידעוה. קראתי גם שיריך הקלים והמלאים תוכן.
הרבה לקרוא בתנ"ך, כי ראה בתנ"ך את הספרות המעניינת ביותר.
שלט בכמה שפות, וזאת העלו העתונים, בארצות הברית לשבחו.
הכין את חומר הלימוד אשר הודפס ע"י הנהלת בית הספר לתלמידים.
הערכה על הפצת השפה העברית קיבל במכתב מיום 20.9.1930 מאת המפקח על ההוראה מטעם המועצה לחינוך של העיר סנט-לואיס.
בשנת 1939 קיים את "יום האזרח הצעיר", אירגון ארצי בארצות הברית, ללא הבדל גזע, לאום וכו'. מטרתו: לפתח את התודעה הדמוקרטית בבתיהספר. אירגון זה הלך והתפשט תודות לפעילותם של הנרי גרלינג, המפקח על ההוראה מטעם המועצה לחינוך הנ"ל, שפעל כיו''ר, וד"ר דוד רייס-כהן שפעל כמזכיר האירגון. מפעל זה הלהיב את נשיא ארצות הברית דאז, המנוח פרנקלין ד. רוזוולט , ששלח מברק ברכה ועידוד ליום השנה, על שמו כמזכיר התנועה.