הוא נבחר ליו"ר ארגון הסטודנטים היהודים בגנט, באותה תקופה נמנו כחמישים סטודנטים מארץ-ישראל בלבד (מבין 1000 חברים מתפוצות שונות).
גנט שימשה מרכז לכנסי הסטודנטים הארץ-ישראליים באירופה. שימש בשנת 1931 מרכז ויו"ר הכינוס. בו השתתפי סטודנטים מכל ארצות אירופה.
לאחר שלוש שנות לימוד באוניברסיטה, שעשה בהצטיינות גדולה, נקרא להפסיק את למודיו ולקבל תפקיד אחראי בניהול ההתישבות בכפר-יעבץ. הכפר נוסד ותוכנן כמושב, שיתבסס על ענף הפרדסנות. כשאביו עושה חדשים ארוכים בארה"ב בהשגת קונים. בגיוס כספים לנטיעת פרדסים ובניין בתים, עבור אנשי היוזמה הפרטית, הוא מטפל בכל עניני הפיתוח במקום. קודח בארות, בונה בתים, חורש, נוטע פרדסים. עוסק בבעיות העבודה הסבוכות בארץ. הכל התנהל על טהרה העבודה העברית. עוזר גם במו"מ עם השכנים הערבים ומטפל בכל העניינים הדורשים טיפול מן, שיך איברהים טרמן. וכל כך התרגלו לשם עד שבעת כעס סרבו "לכבדו בתואר שיך" וקראו לו "חואג'ה טרמן".
השנים 1932-1934, בהן טיפל בכפר, היו שנות פעולה נמרצת בבניין הנקודה. באותה תקופה גם התרחבו והתעמקו ידיעותיו בערבית. לאות הערכה החליטו הערבים לקרוא לו - במקום איברהים שכטרמן, שיך איברהים טרמן. וכל כך התרגלו, עד שבעת כעס סרבו "לכבדו בתואר שיך" וקראו לו "חואג'ה טרמן".
נוסף על עבודת פיתוחו של הכפר עשה רבות לגאולת קרקעית בסביבתו קרובה. הקדיש זמן רב לנסיונות רכישה של שטחים גדולים, גם מחוץ לשרון. בתוך זה, בנגב ובעבר-הירדן. מגודל זקן, לבוש בגדי בדואי, היה מבקר באותן מקומות בלוויית ידיד בתאי מסור.
בין החשובים בנושאי טיפולו היה שטח של אלפי דונמים מצפון לבאר-שבע, בתל-אל-מליחה, מאדמות שבט הבדואים אל-ג'באראת, שבראשו עמד השיד אבו ג'בארה. טיפול אחר, שעשוי היה לשנות את מהלך ההתישבות היהודית, היה קשור בשטח קרקע של כמיליון דונם בעבר הירדן, בסביבות העיר אירביד. המדובר במה שפורסם אח"כ ביוזמתו של ה' העשיל פרבשטיין ז"ל. על חלקם של אביו ושלו בפרשה, לא סופר עד כה. ב-1934 פנו מתווכים לר' העשיל פארבשטיין (שהיה אז חבר ההנהלה הציונית, מראש תנועת "המזרחי" ויו"ר הנהלת "בנק המזרחי" בע"מ (בהצעה לרכוש שטח קרקע בעבר הירדן. פרבשטיין פנה אז לאביו כמומחה לקרקע והתישבות, על מנת להוועץ בו.
עד מהרה הופנו המתווכים, ואח"כ המוכרים לאביו. התפתח מו"מ אינטנסיבי בו השתתף - והיה פעיל מאד - גם ה"ראשון לציון", הרב ב"צ מאיר חי עוזיאל ז"ל, שהיה אז רב ראשי של תל-אביב-יפו. מפני גודל השטח, שהיה עצום בשביל מושגי הזמן ההוא, הוחלט לצרף גורמים נוספים. על-כן, הוכנס ד"ר ח. בוגרשוב ז"ל בסוד הענין. וא. ש. עם שליטתי בערבית, הפך לרוח החיה במו"מ. נוסף על הפגישות בתל-אביב, ערך נסיעות רבות לטבריה ששימשה מרכז-מיפגש עם המוכרים. ערך גם סיור בעבר הירדן, בכדי להכיר את המקום. שמות המוכרים, ביניהם מן המפורסמים בעבר-הירדן גם היום. לא יוזכרו כאן מטעמים מובנים. שמורים בידו מכתבי המלצה לקצין המכס שבגבול ורשויונות המעבר, חתומים בידי אישיו-ת חשובה מעבר-הירדן, אתו ניהל את עיקר המו"מ. בראש קבוצת המוכרים עמד האמיר שאקר דודו של האמיר עבדאללה . נקבעו המחיר ותנאי התשלום וכן הובטח רשיון להתישבות על הקרקע.
למרות שנעשו מאמצים לשמור את העניין בסוד, גונב שמע המו"מ לאזני הבריטים. הם התחילו מושכים בחוטים והעניין נגנז, לאחר שהושקעו בו חדשי טיפול ארוכים וטופחו תקוות גדולות.
עם הגיע היטלר לשלטון, מארגן ביחד עם קבוצת חברים, את החרם נגד סחורות גרמניות ונבחר ליו"ר ועדת-החרם בארץ-ישראל. נבחר גם כנציג ועדת החרם בארץ-ישראל לכנס הבינלאומי של ועדותהחרם נגד גרמניה, שכונס בלונדון.
השלטון בארץ סירב להעניק לו אשרת-כניסה לאנגליה. כשפנה לקונסוליה בבריסל סרבו לו גם שם. נסיון נוסף, שעשה בפריז, נכשל אף הוא. לא נשארה לו ברירה, כי אם לשלוח נאום כתוב לנשיאות הכנס, עם בקשה כי הנאום יוקרא במליאה.
על אף המכשולים, הוא הצליח להיפגש עם נציגים של ועדות-החרם בארצות שונות, שהתעכבו בפריז בדרכם לאנגליה. ביניהם, הנציגים מדרום-אפריקה וצרפת. אתם קיים שיחות לחילופי אינפורמציה והתיעצויות על המשך הפעולה.
בסוף שנת 1934 נוסע שוב לבלגיה, מסיים את לימודיו וב-1935 מקבל תואר מהנדס אזרחי מדופלם, בהצטיינות, ע"י האוניברסיטה המלכותית בגנט (בלגיה).
עם חוזרו לארץ הוא נושא לאשה את שרה בת אביגדור דובובסקי (בוגרת הגימנסיה "הרצליה" שנתיים אחריו, שחזרה מלימודים באנגליה).
למרות המשבר, שפקד את הארץ בעקבות מלחמת חבש והמאורעות שפרצו באפריל 1936, הוא פותח משרד לעבודות תכנון והנדסה "מתכש" (משרד טכני כללי שיתופי) בשותפות עם האדריכל א. דודאי, והמהנדס ע. ליבוביץ .
הימים ימי משבר. מחירי הבנייה והקרקעות בשפל המדרגה. הוא מציע הקמת שכונות של בתי מגורים קטנים, שימכרו בארץ ובחו"ל. מחבר תוכנית מפורטת להקמתם. באחת מנסיעותיו של ר' צבי שכטרמן לחו"ל, עולה נידו לעניין בהצעה את בעל שרשרת-המסעדות המפורסמות באנגליה "ליאונס". וזה מביע נכונות להשתתף ב-250 אלף ליש"ט במימוש התוכנית. סכום אגדתי ממש, באותם הימים.