לפנייתו העמידה המשטרה, לרשות המוסד, מכונית מיוחדת נהוגה בידי סמל משטרה ותיק, להסעת הילדים לבית-הספר, שע"י המוסד, והחזרתם לבתיהם. נפתחה בריכת-שחיה לילדים נכים, בעזרתה הכספית של אגודת "אילן" עם הגברת צגלה בראשה.
אירגן בכתלי בית-החולים, שיעורים סדירים לילדים, שהיו מאושפזים תקופה ממושכת ב"הדסה" ת"א, בכדי שלא יפגרו בלימודיהם.
כצעד ראשון לקראת הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, והפיכת בתי-החולים העירונים לבתי חולים אוניברסיטאים, אירגן שיעורי השתלמות לרופאים במסגרת בתי-החולים Post Graduate( .) Courses נסע לחו"ל על מנת לטפל בתרומת משפחת ד"ר שנברון בשויצריה, לבתי-החולים העירוניים. כך נקנו מכשירים מצויינים לאנסטזיה, שהקלו על ביצוע הניתוחים והצילו נפשות רבות. כמו כן, הוקמה המרפאה לגלאוקומה בביה"ח "הדסה", בתל-אביב. אף היא, בתרומת משפחת שנברון. בד בבד עם שקידתו על הכנסת שיפורים בבית-החולים "הדסה", המיושן, השקיע מרץ רב בסיום בנין ביה"ח על שם איכילוב, שבניינו נסחב למעלה מעשר שנים, ואשר בו השקיע משה איכילוב מאמצים רבים והרבה בריאות. למרות הקשיים הכספיים, הצליח שכטרמן לסיים את בניין בית החולים ע"ש איכילוב . אך, פוליטיקניות קרתנית, שהרימה ראש ערב הבחירות של שנת 1959, מנעה את פתיחתו בזמן.
גם במחלקת הדרכים, שבראשה עמד, חלה התקדמות רבה. נסללו הרבה רחובות ומדרכות רבות רוצפו. היו קשיים גדולים בהשגת המימון הדרוש, אך, הוא הצליח להכניס צורות מימון חדשות, שנתנו תנופה רבה לעבודות סלילה מרובות.
נבחר לחבר מרכז תנועת "החרות" והיה חבר הנהלתה במשך כמה שנים. שוגר כציר לשלושה קונגרסים ציוניים, ואח"כ נבחר לחבר נשיאות הוועד הפועל הציוני. מייצג את "ברית חרות-הצה"ר בדירקטוריון של "קרן-היסוד".
בעזרתו הפעילה נרכש מן הממשלה הבניין, בו שכנה "הכנסת" הראשונה, הנמצא בכיכר הרברט סמואל. הבניין שופץ והוא משמש להצגות האופרה הישראלית. שימש גם כיו"ר הדירקטוריון של ביתהאופרה.
בנובמבר 1959 נערכות בחירות חדשות לכנסת ולעיריות. הועמד בראש רשימת תנועת "החרות" לעירית תל-אביב-יפו. תנועת "החרות" שומרת על 5 מושבים במועצת העיר, כמקודם. השותף הגדול בקואליציה העירונית - המפלגה הליברלית - מאבדת שני מושבים. הקואליציה עם הליברלים נופלת ובמקומה מוקמת קואליציה עירונית בראשותה של מפא"י. הדתיים, שהיו בקואליציה עם הליברלים במשך שנים ארוכות, מצטרפים לקואליציה של מפא"'. מרדכי נמיר נבחר לראש העיריה. בתור ראש סיעת תנועת "החרות" במועצה הוא עובר לאופוזיציה. עם הצטרפות הליברלים לקואליציה העירונית, אחרי כמה חדשים, הופך הוא לראש האופוזיציה. ונושא בתפקיד באחריות ובגאווה. הופעותיו מצטיינות בניתוח הגיוני ומעמיק. לנאומיו על התקציב ניתנת תשומת לב והם נלמדים בקפדנות ע"י אנשי ההנהלה - יריביו.
ראש הממשלה, לוי אשכול, ממנה מועצה ציבורית לתיאטרון הלאומי "הבימה". הוא מוזמן לשמש בה חבר. כעבור זמן מה, מוקמת ע"י שלושת התיאטראות "הבימה", "התיאטרון הקאמרי" ו"התיאטרון העירוני בחיפה", "אגודת שוחרי התיאטרון בישראל". הוא נבחר ליו"ר האגודה.
באותה תקופה נוסדה באנגליה "אגודת הידידים האנגלים בישראל". הוא מטפל בקשרים שבין שתי האגודות ומטפחם.
עם הקמת "יד בן-צבי", לזכר הנשיא השני של מדינת ישראל, מתמנה כחבר המועצה, ע"י ראש הממשלה ונבחר לחבר הנהלתה.
לבקשת משקיעי הון אוסטראליים (לא יהודים), הוא מכהן כחבר הנהלת החברה "פיוניר" להכנת ושיווק בטון מוכן.
משמש גם חבר הנהלת "אוצר עממי", אגודת אשראי הדדית בע"מ, ת"א, המשמשת מכשיר כספובנקאי לתנועת "החרות" ולהסתדרות העובדים הלאומית.
בי"ח באייר תשכ"ב (21.5.1962) נשא לאשה את הגברת יהודית בת הלורד ישראל והליידי רבקה זיו (ממיסדות ויצ"ו העולמית, היו"ר שלה ואח"כ נשיאתה. המשפחה סידרה את "מכון דניאל זיו", ברחובות, שהתפתח והפך ל"מכון ויצמן למדע", אחד מבתי האולפנה המפורסמים בתבל ובעל שם מפואר בעולם המדע. רעיתו פעילה במוסדות ציוניים, מצעירותה. היא ממיסדות "מכון וינגיט" לחינוך גופני, שע"י נתניה. היתה פעילה באנגליה למען התזמורת הפילהרמונית הישראלית. פעילה מאד בועד האנגלי של "הקרן הקימת לישראל").
מיד עם נישואיה נרשמה כעולה חדשה והיא פעילה בויצ"ו בארץ. חברה בהנהלת ויצ"י העולמית ומשמשת כראש המחלקה ליחסי ציבור. בחורף 1968 הוזמנה להרצות בועידת ויצ"ו האנגלית והופיעה בו בהצלחה רבה. ילדיה (מנשואים קודמים): שרה (בוגרת אוניברסיטת קמבריג', עלתה לארץ ונישאה לנתן מונסטר, עולה חדש מרומניה. להם שתי ילדות, שנולדו בארץ : רבקה ומיכל ); בן - מרכוס ובת שניה מיכאלה (שניהם סטודנטים באנגליה).
לפנייתו של ראש העיריה, נמיר, הסכים לשמש כנאמן בקרן לבנטאל, העוסקת בהגשת עזרה לשיכון זוגות צעירים.
מזה כמה שנים נבחר "פה אחד", ליו"ר הוועידות הארציות של "תנועת החרות" והוועידות העולמיות של "ברית הרות הצה"ר". נבחר, כמו כן, זו הפעם