"עם עובד", 1965); "מה ומי במלחמת העצמאות" (הוצאת "דבר", 1964, 3 מהדורות); "רמות נפתלי מצודת הגליל" (הוצאת מחלקת התרבות של ה"הגנה", 1949); "השומר", תרס"ט-תשכ"ט (ליקט והקדים מבוא: אפרים תלמי , הוצאת "תרבות וחינוך" ו"משרד החינוך והתרבות", תשכ"ט); "מגן ושלח", ששים שנות שמירה והגנה (הוצאת "אותפז", 1968); "20 שנות מלחמות ישראל - 1969-1949 (הוצאת "דבר", 1969); "אני מאמין", "יוני תכלת", "מה נחמד גני", קבצי שירים לה. לוי-ליסנר (מתורגמים מאידיש בידי אפרים תלמי , הוצאת "אורה", 1968).
נוסף על אלה תרגומים אחרים מאידיש, פולנית ואנגלית.
ערך כמה פרסומים של ה"הגנה".
ערך את "ספר הזכרון" לקהילת שרפץ" עיר הולדתו, תש"ך.
דוד בן-גוריון (גרין)
(ראה את הערך שלו בכרך שלישי, בעמוד 1097; והוספות בכרך ג' בעמוד 1161; בכרך י"ג, עמוד 4414; בכרך י"ד, בעמוד 4639; בכרך י"ז, בעמוד 5238) בחודש מרס 1969 הופיע ספרו (בשני כרכים) "מדינת ישראל המחודשת" (ספר המקיף את המאורעות החשובים בחיים המדיניים, הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של מדינת ישראל כפי שידע, חי, העריך ורשם אותם אדריכל המדינה וראש בוניה דוד בןגוריון.
פרקים שלמים הועתקו מיומניו ומפרוטוקולים שלא נתפרסמו עד היום. מאורעות והתרחשויות בשעות הגדולות של ימי ההכרעה בגורל המדינה משתקפים בספר, שהוא מקור ראשון לתולדות המדינה בעשרים שנות קיומה).
גולדה מאיר (מאירסון)
(המשך לערך שלה בכרך רביעי, בעמוד 1993 ובכרך שמיני, בעמוד 3189) בשנים 1956-65 היתה שרת החוץ.
מזכירה כללית של הסתדרות העובדים הכללית בישראל.
ביום י"ז אדר תשכ"ט (7.3.1969) אישרה תנועת העבודה - "המערך" ב-280 קולות את מועמדותה בתור ראש הממשלה.
ביום י"ט אדר תשכ"ט (9.3.69) הוזמנה ע"י נשיא המדינה והטיל עליה את התפקיד של ראש הממשלה.
ביום כ"ח אדר תשכ"ט (17.3.69) אישרה הכנסת את מינוייה כראש הממשלה ואת ממשלתה.
יהושע רבינוביץ
(ראה כרך ט"ו, עמוד 4882) אחרי שראש עיריית תל-אביב הגיש את התפטרותו נבחר סגנו הנ"ל ביום י"ט אדר תשכ"ט (9.3.69) ע"י מועצת העירייה לראש העירייה עד הבחירות הבאות.
בימי מחלתו של ראש העירייה מילא את מקומו והוכיח את יכולתו וכשרונו לנהל את העירייה.
מרדכי נמיר (נמירובסקי)
(המשך לערך שלו בכרך ד', עמוד 1917 ובכרך ט"ו בעמוד 4796) ביום 16.2.1969 התפטר מכהונתו כראש עיריית תל-אביב ומחברותו במועצת העירייה, מטעמים שהוגדרו על ידו כ"ציבוריים ואישיים". למרות היותו איש מפלגה (מפא"י) נהג להבליט את המשותף אצל תושביה בלי לשאת את מוצאו הסיעתי לראווה, ובזה היה אבי כל העיר, בתקופת שירותו כעשר שנים.
מילא תפקידים ציבוריים רבים במדינה, שהבולטים בהם היו תפקידי מזכיר ההסתדרות הכללית ושר העבודה.
רב אלוף חיים בר-לב (ברוצלבסקי)
(ראה כרך י"ז, עמוד 5093) בטור הימיני - 3 השורות 5-4 מלמטה למעלה: יצא לקורס קצינים בבריטניה וגומר צה"ל - יש לבטל, היות והן כבר נדפסו בשורות 11-3 מתחת לתמונתו.
אלוף (מיל.) יהושפט הרכבי
(המשך לערך שלו בכרך ח', עמוד 3119) לפני כמה שנים קיבל תואר אלוף במקום אלוף משנה. כיום הוא אלוף (מילואים).
ממונה על חקר אסטרטגי במשרד הבטחון.
ספריו תורגמו (בהוצאת "מערכות" של משרד הבטחון): "מלחמה גרעינית ושלום גרעיני" (להבנת היחסים הבינלאומיים בתקופה המודרנית, בשלום ובמלחמה. בעברית הופיעה כבר המהדורה השלישית. הספר בתרגומו האנגלי משמש כספר לימוד באוניברסיטאות ובאקדמיות צבאיות בחו"ל); "כיצד הוסברה העמדה הערבית נגד ישראל בצבא המצרי" (תרגם מבחר קטעים מהוראות "מנהלת האינדוקטרינציה, כולל הרצאה שהרצה עוזרו של נאצר והוסיף הסברים על המשתמע מטכסים מזה); "בין ישראל לערב" (לקט מאמריו בנושא זה מסייעים להכרת הנסיבות בהן אנו חיים, ראייתן הנכונה והבנתן והוא תרומה מועילה לראיית המצב נכונה ולהבנתו).
גצל קרסל
(מילואים לערך שלו בכרך ג', עמודים 1357-1356) ב-1951 הקים, עם הסופר אשר ברש , את המכון