ד"ר חיים זאב בר-דרומא (שרמייסטר)
נולד באחוזה וירקי אצל וולקוביסק (פולניה), י"א תמוז תרנ"ב (1892).
לאביו קדוש שרמייסטר (בעל תעשיית חלב, עלה לא"י עם משפחתו בשנת תרע"א (1911)). ולאמו חנה פיגה בת ניסן מנדלובסקי. קיבל חינוך מסורתי בחדר, בישיבות מיר וסלו בודקה. אחר כך באוניברסיטה בירושלים.
עלה לארץ בשנת תרע"א (1911).
היה מורה וחוקר.
היה חבר הוועדה למונחי הגיאוגראפיה שליד הוועד הלאומי לא"י בירושלים.
נשא לאשה את חיה בת אליעזר קליר. עסק בתרגומים משפות לועזיות לעברית. כתב מאמרים רבים בחקירת א"י, פיליטונים, שירים (ב"הפועל הצעיר", "השילוח", ועוד), בעברית ובלועזית. ספריו: "הנגב" 1935 (זכה בפרס של מוסד ביאליק, 1936); "ירושלים" (1936), ביבליוגראפיה על "הנגב" : "זה גבול הארץ" (קיבל פרסים: מעיריות ת"א, ירושלים ורמת-גן).
בכתב יד ספר על ירושלים.
בשנותיו האחרונות הוסיף ספריה זוטא ("ספריית ירוחם") שכללה 6 קונטרסים. כל קונטרס הוקדש לנושא מיוחד.
החוקר והסופר ג. קרסל במאמרו ב"דבר" מיום 23.1.70 "חוקרה של ארץ-ישראל הגדולה", היתה זו שאלת חיים ממש להגיע ל"דעת איזוהי ומהי הארץ, ארצנו בפי אבותינו וחכמינו, ומה דמות היתה לה בעיניהם ובעיני קדמונינו בכלל". בסיכום למחקרים קודמים שלו על גבולות הארץ, הקרוי "וזה גבול הארץ (תשי"ח) כנ"ל, הוא מבקש להוכיח בלמדנות מופלגת, שקשה להפריז בהערכה, כי "ספרותנו העתיקה אינה מכירה אלא סוג אחד של גבולות, הם גבולות בין הבתרים מנהר מצרים עד נהר פרת - ההיפך הגמור מן המקובל אצלנו".
נפטר בירושלים, כ"ה בטבת תש"ל (3.1.70).
צאצאיו: רחל אשת מאיר בן אביר, אליהו, מלכות.
הרב אברהם מרדכי גולדין
נולד בסלוצק (רוסיה הלבנה - ליטא בשנת תרל"א (1871).
לאביו ר' פינחס גולדין (משפחה מיוחסת של תלמידי חכמים וסוחרי מניפקטורה) ולאמו זלדה. התחנך בישיבות ליטא המפורסמות והיה תלמידו המובהק של הגאון "הרידבז'" (רבי יעקב דוד בר' זאב וילבסקי. ראה את הערך שלו בכרך שלישי בעמוד 1466. מחבר הפירוש על תלמיד ירושלמי) והוסמך אח"כ על ידו.
בשנת תרנ"ו (1896) נשא לאשה, בהמלצת הרידבז', את איטקה , בתו היחידה של הסוחר והתעשיין הנדיב באודיסה ר' אליעזר חיים קרול (ראה את הערך שלו בכרך זה).
לאחר נשואיו עבר לגור באודיסה ונכנס לעבוד בעסקי המשפחה שנקראו אז "די שרויטניקעס" על שם בית החרושת שלהם "שרויט" לתעשיית כדורי עופרת קטנים וגדולים לרובי ציד ולאיזון מנורות (נברשות) תלויות.
ביתו היה פתוח לרווחה לרבנים ולומדי תורה. בין המתאכסנים בביתו היה הגאון הרידבז' אב"ד סלוצק.
בשנת תרס"א (1901) הוסמך להוראה ע"י הרבנים הגאונים ר' יוסף שלפפר מסלונים, ר' חיים סו לובייצ'יק מבריסק, הגר"א מפרוזינא ועוד.
לא עסק ברבנות והמשיך לעזור לחותנו כשותף בעסקי בתי החרושת וכן פתח בית חרושת משלו לייצור שמנים ובית חרושת כימי.
בשנת תרס"ה (1905) עם העליה השניה עלה עם חותנו ובני משפחתו לארץ. כאן זכה להתקרבות גדולה מצד הרב הגאון ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל (רבה של יפו אז. ראה הערך שלו בכרך ראשון, בעמוד 66), שהושיבו כחבר בית דין צדק שלו ביפו (ת"א טרם נוסדה) וכן הוסמך גם ע"י הרב הגאון ר' שמואל סלאנט זצ"ל מירושלים (ראה את הערך שלו בכרך ראשון בעמוד 284).
באותה שנה עלו כ-50 נפש מבני המשפחה המסועפת לארץ ובכללם גם משפחות קרול, וגולדין , והתיישבו ביפו. קיום המשפחה בארץ היה על הכנסות